אוֹת ו־כֶּתם: ורדה ברגר
תערוכה זו, עוקבת אחר התפתחות יצירתה של ורדה בּרֶגר כאמנית מחאה. בציור ובשירה היא מעבירה את המסר בשפתה: "אנו, בני אנוש, חולקים את כדור הארץ עם החי והצומח. אנו קשורים כחוליות בשרשרת, ניתוק חוליה אחת מסכן את כולנו, וכמין העומד בראש הפירמידה אנו נושאים באחריות לשמור את המגוון כולו בכוכב החיים המופלא שלנו, על פי תחזיות מדענים אנו באמצעה של ההכחדה הששית. עתידנו מותנה בדרך של חיים בצוותא, בשוויון משאבים עם החי והצומח ובשלום עם שכנינו ובעולם כולו".
התייחסותה לנושאים אלו באמנותה היא אוניברסלית ובה בעת לוקאלית, על-זמנית ובה בעת עכשווית. האיום הגרעיני, נדידה ומוות בטביעה של פליטים מאזורי רעב ומלחמה, אפליית נשים קשה, רציחות מטעמי "כבוד" המשפחה, ולאחרונה אירועי הזוועה בשבעה באוקטובר והמלחמה הנמשכת, הרס והרג רבים ביניהם חפים מפשע. מעל לכל, אכזבתה האישית ממולדתה – ישראל, כמדינה ללא חזון לגבולות ושלום.
שְׁתוּלָה בְּאַֹדְמַת דֶּמַע-דָּם Planted in a land of bloody tears
חוֹלֶמֶת אֶל שִׂיחַ שׁוֹשַנֵּי I dream of roses, of words
שָׁלוֹם. of peace.
האובייקטים ביצירתה נבראים מתוך כאוס של כתמים: זרמי צבע אקריליק מדולל ,דקיקים וספונטניים, נוצרים בטלטול הנייר וכולאים: אריה, איילה, עירום נשי ללא ראש. אלא שמבט נוסף מגלה סימני תיל, או שהם דרוסים בצמיג שחור או תחת סולית נעל אדומה. איום הקורונה הביאה אותה לעסוק במעגל החיים והיא נתנה לו ביטוי בשלוב ציור וצילום -צילור. בשנים האחרונות, בּרֶגר הוסיפה לעבודותיה סמל המרפרר לסלילDNA ובסיסיו האחידים לכל חי, ולסימן השלום.
-
יומן: תמיר שפר, איילת שפר
אוצר: אריה ברקוביץ -
כעומק השלג: שרית לילה האס
אוצר: אריה ברקוביץ -
הדרך לאן?: ליזה זברסקי
אוצרת: אינה ארואטי -
לתרגם חושך לשפת סימני האור: קבוצתית
אוצרת: דליה דנון -
רקמה אורגנית: דניאל מנו-בלה ואמנים.ות
אוצר: אילן מויאל -
איש אדום: השי רוטמנש
אוצרת: דינה יקרסון -
בין פנים לחוץ – מסעה של אנסטסיה: אנסטסיה בן יעקב
אוצר: אפי וישניצקי - לוי , אריה ברקוביץ -
אנאמורפוזה: מהסופלהתחלה: ג'וזיאן ונונו
אוצרת: רבקה בקלש -
סביבה ביתית: אבי עזרא