תערוכות

עבודה בינתחומית של אשר ארנון, במדיומים של צילום, צילום מטופל, אובייקטים פיסוליים, עבודות מסך: וידאו ואנימציה ועבודות סאונד, בהצבה בשני חללים.

ההצבה עוסקת בזיכרון והיסטוריה אישית המשולבים בזיכרון והיסטוריה קולקטיבית – ישראלית, ונסמכת על שימוש בחומרים תלויי שעתוק, דוקומנטריים וארכיוניים ועל זיכרון סובייקטיבי, אישי ואינטימי.

תיעוד מערכת היחסים בן אב ובנו לוכדת את מורכבות היחסים בין היחיד והחברתי ובין הזיכרון האישי והקולקטיבי. מערכות מורכבות אלו מוצגות בחלל באמצעות מדיומים ותכנים שונים, ובונות 'מרחב' של שמע, סאונד, תנועה, קצב, אובייקטים חומריים ועולם דימויים הכולל בו את הצופה כשותף ועד.