תערוכות

מיכאל מגן (נ. 1955, חיפה), בוגר בצלאל, הינו משמר אמנות ידוע. יום אחד, כאשר עסק בהלבנה דיוקן מאוחר של פרנאן לז'ה (1881-1955), ראה ברכיבים הבודדים של הדפס המשי שלא כוסו – תבנית מעניינת להמשך עבודה עצמאית משלו. בהלבנת יצירות אמנות, לעיתים נעזרים במשטח זכוכית שהוכן מראש המאפשר לקרני השמש לחדור ולהלבין את אזורי  הנייר הפגום והמוכתם בניגוד לאזורי הצבע הרגישים מאד לאור ואלו יישארו מכוסים.

הוא הוסיף לתבנית סמלים מסחריים מהאינטרנט, מרשמים רפואיים משלו ופיסות צבעוניות שנקרעו  ביד מאריזות  של מוצרי צריכה יומיומיים בעזרתם הוא וצייר בחופשיות על הזכוכית מהצד האחורי. נוצר הֶדְבֵּק (קולאז') מסוג מיוחד שהיה נפוץ במאה ה-19 בישוב הישן – ציור על הגב של הזכוכית (Hinterglasmalerei).

בטכניקה ישנה זו יוצר האמן עבודות עכשוויות, שהפכו עם הזמן לסדרה, המשקפת את ההשפעות של עולם המסחרי על חיינו עד אשר הדיוקן עצמי שלנו מורכב מאותם דימויים מסחריים שאי אפשר לברוח מהם.

בעבודות ההֶדְבֵּק של מגן, האמן מבקש לשחזר את האני שלו ולמחות על הפלישה הווירטואלית לחיינו הוא מחפש מעין "איזון לבן" עבור עצמו, באמצעות הוספה של רכיבים מעולמו הפרטי לצד הסמלים מהתחום הכללי.

הכותרות האירוניות של העבודות הן חלק מתהליך היצירה כולה. הם מנתבות אותנו אל ביקורת מתוחכמת על העולם המסחרי במאה ה-21.

העין של הורוס המלווה כחוט השני את כל היצירות בסדרה עוברת מהדיוקן המקורי המפורק של לז'ה – מוסיפה למסתורין. מטרתה אולי לשמור אך היא גם שמה דגש על מרכזיות היסוד החזותי שבא במגע שלנו עם הסביבה.

ד"ר בת-שבע אידה

אתר התערוכה