תערוכות

"קשה לי לומר היכן נמצאת התמונה שבה אני מתבונן, שכן איני מתבונן בה כפי שאנו מתבוננים בדבר. איני מקבע אותה במקומה. מבטי נודד בתוכה כמו בתוך הילות ההוויה. אני רואה לפי התמונה או עם התמונה יותר משאני רואה אותה."

מוריס מרלו פונטי, "העין והרוח"

תערוכה זו היא היזכרות מתעתעת בתהליכים בלתי פוסקים שעוברת האומנית, המשלבים את מקורות ההשפעה שלה ואת הזמן שחלף לכדי סדרת הציורים המרכזית. הסדרה נוצרה בהשראת שקופיות אותן צילם חיים, אחיה כצלם חובב והן מתעדות את מסעותיו בארץ. את הצילומים בשחור-לבן פיתח והדפיס בחדר חושך שבנה וצייד, ושם הם נשארו עם לכתו, כואבים לכדי לפתוח ולהסתכל.

כשסטרלינג הרגישה שבשל הרגע לחשוף אותן לאור וליצור בהשראתן, היא חשה התלכדות מושלמת בין עבר והווה, יציבות ופירוק, חיים ומוות. בהתבוננות בשקופיות נוצר קשר מדומיין אך נוכח במלואו בין עולמה שלה לזיכרונותיו, אשר הומרו למשיחות מכחול המבטאות את אותם כוחות מנוגדים ומשלימים.

מבט הצופה נודד בין שכבות של דימויים, שלעיתים מסתירות זו את זו, מזכירות סימני רקמות או פוערות כתמי אין, משלבות דימוי והפשטה לתערובת סוערת תוכן ורגש. סטרלינג מעמיקה לתוך עצמה כדי לפרוץ מעבר לידוע ולבטא בציוריה את אותו "ביקוע הוויה", השוכן במתח בין פירוק והרכבה מחודשת, כביטוי הכמיהה לאח הנעדר והפנמת הידיעה שלא ישוב.

סטרלינג היא בעלת תואר שני בכימיה, תחום שמתבטא באופן שבו היא מייצגת את עולמה הפנימי, כמערכת פועמת של חומרים ופעולות, שעם זאת נשמרים בהם צורה וסדר. זו תפיסה המשפיעה על היצירות ואופיין, בהן היא בוראת בשפת קודים אישית עולם המסרב להיענות למילולי, למתבקש ולמוכר.

אוצרת: אורנה נוי לניר