תערוכות

התערוכה בִּשְׁנַיִם מפגישה בין שני גופי עבודות: של אם ושל בנה, היוצרים כל אחד בדרכו. כך מתקיים דו-שיח דרך מדיום הציור. התערוכה מסמנת את הדיאלוג המתקיים בין השניים: האם המתבוננת בבנה ובעצמה, והבן המתבונן בעולם שבחוץ מתוך עולמו הפנימי. מתוך הַקשר, ולעיתים גם מתוך הפער, נרקמת שפה חזותית משותפת. זהו המרחב היצירתי שבו השניים נפגשים.

ניר, המתמודד עם שיתוק מוחין וחירשות מגיל ינקות, מצייר נופים. הנופים הם לעיתים מדומיינים, לעתים נובעים מתוך זיכרון או מדימויים שראה באמצעי התקשורת. נופיו, התמימים לכאורה, מגיבים לטלטלות הזמן והמקום, ובעיקר לאירועי 7 באוקטובר והמלחמה של השנתיים האחרונות. הציורים משקפים את המתח בין טבע פסטורלי לכאורה לבין הרס, שריפה ומוות; בין יופי לבין כאב ואובדן.

רעיה, אימו, החלה לצייר לפני למעלה מעשור מתוך רצון לבטא את ההתמודדות שלה עם חווית ההורות וגם מתוך הצורך ללוות את ניר ולהבין את עולמו. כיום היא יוצרת גוף עבודות, שבנה הוא מושאו העיקרי. עבודותיה הן אקספרסיביות ובעלות נוכחות רגשית עזה. כל יצירה היא מסע חקירה של מדיום הציור, שבו דמותו של ניר מופיעה באופנים שונים.