תערוכות

התערוכה בֵּין דְּיוֹ שְׁחֹרָה וּבֵין רִקְמַת לָבָן סִיבִי לעזריאל קאופמן (1.5.1929-20.2.2004) מציגה רישומי דיו ועבודות משנות ה60 ולצידן רישומי צבע על בדים חשופים, משנות האלפיים ואילך, עד לפטירתו של האמן ב2004 . העבודות מציגות מהלך הנע מדחיסות אינטנסיבית ועד להחסרה, צמצום והשלה של מרבית מרכיבי הציור לכדי עמידה לנוכח תהום לבנה, אינסופית, שעוטפת את דימויי "הקבוצה הלבנה". המהלך מהדהד אף את שיריו של קאופמן בהם שבה ונשנית שאלת הראיה והתפיסה מתוך עיסוק באור ובהסתמאות ממנו, בחשכות ובצל אף כהיקסמות ופליאה ("הַצֵּל הוּא/ אוֹר מֻשְׁחָר/ מִלָּה שֶׁאֵין לָהּ שֶׁקֶט/ […]/ הוּא אֲבִי מְחוֹל דְּבוֹרִים חָסוּי/ הַלַּחַשׁ בַּפֶּחָם"), ומאידך במה שבין השיטין, בסיבי הנייר והבד הלבן כמרחב העומד כולו על בלי-מה:

בֵּין הַשִּׁיטִין מְבַצְבֶּצֶת דְּמוּת בַּדִּים עֲיֵפָה מֵהַמְתָּנָה

וְקוֹל כְּמוֹ בַּת-קוֹל יוֹצֵא לִקְרֹא וּמִשְׁתַּתֵּק

בְּתוֹךְ מַפֹּלֶת שֶׁל צִפּוֹר –

אֵין מַיִם

אֵין מָה אֵין צֶמַח

אֵין זְבוּב אֵין קוֹל

אֵין הֶגֶה

וְאֵין קְלָף

13.3.03