תערוכות

סדרת העבודות המוצגת בבית האמנים בתל אביב, עוסקת במסע אישי של מיכל סרודיו אילן, מסע פיזי ומטאפיזי שבא לידי ביטוי בבדים בגדלים שונים בטכניקה מעורבת המתבססת על תצלומים, ציור וקולאז'.
המוטיב המרכזי בעבודותיה של האמנית, הוא הדרך והנוף הטבעי והאורבאני אותם היא חווה בנסיעותיה ברחבי הארץ ובחו"ל ובחוויה האישית, שנוצרת בעקבות המסע.
מיכל מצלמת רגעים שתופסים את תשומת ליבה בקומפוזיציות שכמו מייצרות התהוות בלתי אפשרית או בלתי רגילה של המרחב, במרחב הצילומי הזה היא בוחנת את המציאות והאמינות של הצילום והרגע, מאתגרת את הזיכרון ומייצרת נרטיבים חדשים. השילוב בין צילום מטופל בצבע והתערבות קולאז'יסטית, יוצרים ניסיון של פרוק והרכבה מחדש של הנוף האורבאני והטבעי.
החסימה של הנוף עומדת במהות היצירות; העבודות מורכבות משכבות של אינפורמציה, נוף מגוון או מבנים ארכיטקטוניים, המונחים זה על זה, כל שכבת אינפורמציה מסתירה חלקית את זו שקדמה לה וכמו מכריחה את המתבונן לחדור לעומק היצירה ולזהות ולהרכיב את מה שנסתר מהעין וגלוי חלקית.
בקומפוזיציות א-סימטריות, ובשילוב גריד גיאומטרי דרכו משתקפים אלמנטים אדריכליים, יוצרת מיכל רבדים פרספקטיביים כמו גם מרקם דינאמי שמשתקף במהלך נסיעה ברכב או בהליכה רגלית. פרטי הנוף והמבנים הופכים לצורות שהאמנית מקפידה להבליט, אלמנטים בעיקר טבעיים כמו עלים עצים סבוכים וסילסולי צמחייה פראית וזאת כקונטראפונקט לארכיטקטורות וסטרוקטורות אדריכליות והעירוני, אותם מסתירה העלווה והצמחייה באופן חלקי, אולי גם מסתירה מפני המבט המציצני של הצופה.
מיכל לוקחת אותנו דרך עבודותיה למסע אישי אך גם אוניברסאלי במערכת החיים העכשווית שנעה בין הברוטאלי לטבעי, בין האורבניות והתרבות, לטבע פראי, או מתורבת, קונפליקט בלתי פתיר שממשיך להעסיק את התרבות והאמנות בהתמדה בחיפוש אחר האמת הרוגע והאושר.

אוצרים: ורה פלפול, אריה ברקוביץ'