תערוכות

"כשאני נושאת את עיני אל השמיים, אני רואה את הירח, גם הוא סדוק"

אני אשת סגולה-שמאנית וא(ו)מנית. ריפוי מערכות היחסים בין האדם והטבע הוא לב העבודה שלי.

בשנת 1995 נחשפתי לריפוי בדרכים המסורתיות העתיקות של הילידים ביבשת אמריקה. החיבור לידע המקודש, לימודי הפילוסופיה האינדיאנית והחניכה שעברתי להיות חלק מבית האב של הזאבים בשבט הסנקה, פתחו בתוכי חיבור מופלא לטבע והבנה מחודשת של יחסי האדם והטבע. וכך, עבודתי מוקדשת ברובה למחאה על הניצול הגס של האדם את משאבי הטבע מחד, והריפוי של הטבע מאידך.

ההשראה שלי מגיעה מהאומנות האסקימואית והאסתטיקה של אומנות הזן היפנית שהן מושרשות בפילוסופיה ודרך החיים של התרבויות האלה.

התערוכה , בה יוצגו ציורי זאבים עוסקת בזאב כחיה המודעת לנתיבים נסתרים ביערות, קשובה לרחשי הנסתר  ומבטאת את עצמה בשפה עשירה מלאה בניואנסים של צלילים ומחוות פיזיות מרגשות. הזאבים נאמנים. הם נאמנים לבן או בת הזוג וללהקה שלהם.

המושג זאב בודד אינו קיים במציאות. כמו גם תפישות נוספות ושגויות לגבי מהות הזאבים, למשל המחשבה על הזאב כחיה תוקפנית שיש לחשוש ממפגש איתה. הנטייה של הזאבים בטבע היא להסתתר וגם אם תסתובבו ביערות באירופה או אמריקה לבד מאוד סביר שלא תפגשו בהם.

כאמנית שכל מהותה מושרשת בעולם השמאני, אני רואה בזאב מורה רוחני. כך למדתי ממורתי משבט הסנקה האינדיאני.

התערוכה שלי עוסקת בזאבים, אבל הרבה מעבר לכך במסתורין ובקסמים של עולם היער, הירח וישויות הטבע. כיוון שלא ניתן להבין את מהותו של הזאב המיילל לירח ללא חיבור  לעלי האלונים הנושרים,  לאדמה, לעונות המתחלפות.