תערוכות

בתצלומיו של אריק שלו, המבט מופנה אל אותם רגעים שוליים וחמקמקים, המצויים בין הטבע לבין הסביבה העירונית. מתוך פרטים יום-יומיים — טיפות מים, שריטות, סימני חלודה, קילופי צבע וטקסטורות של קירות ומתכות — נבנית שפה חזותית הנעה על הגבול הדק שבין צילום לציור.
שלו אינו מתעד את המציאות באופן ישיר, אלא מפרק אותה למערך של כתמים, קווים ומרקמים. דרך פעולת ההתמקדות וההגדלה, הפרטים מאבדים את הֶקשרם המקורי והופכים לדימויים מופשטים בעלי איכות ציורית כמעט חומרית. פני שטח מתכתיים מקבלים רכות בלתי צפויה, וטיפות מים הופכות למחוות אור וצבע המזכירות ציור מופשט אקספרסיבי. הצילום פועל כמבט מתבונן ואינטימי על העולם שסביבנו. עולם שבו שחיקה, זמן וחומר מותירים עקבות חזותיים פיוטיים. עבודותיו של שלו מציעות אפשרות לראות מחדש את היום-יומי ולגלות בתוך הסדקים והמרקמים מציאות חזותית עשירה, רגישה ומופשטת.