תערוכות

עמי שנער נולד בתל אביב ויוצר בה. בציוריו הוא מבטא את אהבתו לעיר. שנער מביט בעין סלחנית אך מפוכחת בבנייניה של תל אביב; הוא מתאר מִתווה אורבני מורכב ורבגוני המשלב ישן וחדש. "יש שיאמרו אלה סתם רחובות, כיכרות וכמה שְׂדרות, אך אלו המקומות שבהם חשים את הדופק העירוני", הוא אומר.

מרבית ציוריו של שנער הם בעלי פורמט ייחודי; בדים ארוכים וצרים מאוד, שעליהם הוא משרטט את קו האופק החדש של תל אביב. זהו קו שממנו מגיחים מגדלים חדשים, שחזותם אפורה אטומה, ספק מרוממת, ספק מאיימת. לצידם, הוא מתאר את בנייני הבאוהאוס הטיפוסיים של העיר. הבדים הצרים והארוכים נִדמים לרגע כחתך גיאולוגי העובר דרך שכבות החומר והרוח, רוחהּ של העיר. המבט של שנער נמשך אל המרווחים שבין הבניינים, אל הפינות החבויות, מטפס למעלה אל המרפסות והגגות הזנוחים, דודי השמש החלודים והאנטנות שעבר זמנן, וחוזר למטה למדרכות, לעמודי החשמל, ולעצים המבצבצים ביניהם. בציוריו, פניהּ של העיר תל אביב נראים לעיתים כניסיון לתעד רבדים של "החומר העירוני" לפני שיתפוגג. את האור של העיר הלבנה, שנער משקף בפָּלֵטה בהירה ופסטלית, שבה הוא "שוטף" את העיר ואת בנייניה. באופק ניבטים המגדלים הכהים, מונומנטים עיוורים, כבדים. בדרכו הסובטילית, שנער נוגע כאן בשאלות של פערים וקיטוב חברתי.
אחד הציורים, שנעשו ממש לאחרונה ושיוצגו בתערוכה, מתעד דמויות זעירות של אנשים הפזורות בסדר מופתי תוך הקפדה על "ריחוק חברתי". דמויות אלה כמו מסמנות את המרחב הציבורי, בעוד בנייניה של העיר עוטפים, או שמא דוחקים אותן. הדמויות המופרדות האלה, שכל אחת מהן ניצבת על עומדה לבד, הן שמשקפות את ההוויה העירונית – בית משותף.

עמי שנער יחד עם שותפו אמיר מן, עומדים בראש משרד האדריכלים מן-שנער, מהפוריים והמשפיעים בארץ. עבודות המשרד זוכות תדיר לפרסום בארץ ובחו"ל.