תערוכות

בתערוכת היחיד שלה בבית האמנים, מציגה אתי מור מקבץ עבודות פיסול ואובייקטים מחומרים שונים. הפיסול של מור מאופיין רובו ככולו, בקיום אזכוריים פיגורטיביים של גוף האדם, אשר עוברים הפשטה ורדוקציה. מור שואפת לייצג תמציתיות של תנועה במחילה בקו ממנה היא עוברת לצורה ונפח.
מרבית הפסלים שלה מאורכי גפים, דקים, מזדקרים ונישאים במעין מחווה כללית שכמעט תמיד שואפת מעלה.
בתהליך היצירה המתחיל ברעיון אותו היא ראשית רושמת, היא מייצרת דימוי שחשוב לה כי יביא לידי ביטוי בו זמנית גם ערכים דקורטיביים. היא 'מרוקנת' מהגוף את תוכנו, מצמצמת את תלת מימדיותו, כך שחלק אתרי, לא גשמי מרחף ונוכח בו, בוא זמנית.
החומריות והצבע של כל עבודה מוכתבות בכל פעם מחדש, מפסלי ברונזה, אלומיניום, נירוסטה וברזל ועד לסדרת האובייקטים הלבנה החדשה.
בסדרה זו – שנוצרה בשנה האחרונה, שבה מור לעיסוק בחומרים ממוחזרים. חלקי מתכת, פיסות עץ, חוטי ברזל, צינורות ובקבוקי פלסטיק, פסולת ושיירים שנאספו מהרחוב, שאריות חיים של אחרים- אותם היא מלקטת, כל אלו הם חומרי הגלם של בהם הוא מוצאת פוטנציאל לטרנספורמציה ולהתחדשות.
בתום תהליך הפיסול- האסמבלג' הפיסולי – צובעת אותו האמנית בלבן- כמו מתמירה את הפסולת ושיירים שמצאה – בלובן ה'מטהר' אותם.