דיוקנו של אדם: שוקי קוק
הייתי צלם צעיר, אוטודידקט ,
קיבלתי עבודה מאתגרת – יצירת ארכיון לבית האמנים בירושלים , צילומי רפרודוקציות ופורטרטים של חברי אגודת האמנים , יוצרים ירושלמים ידועי שם, עילית האמנות הישראלית ,שחיו ויצרו בירושלים, לצד בצלאל.
שנה וחצי סבבתי בין האמנים שפתחו את הסטודיו שלהם בפני,
אני, הצלם הצעיר, ניצבתי מול אמן מוכר וקיבעתי דימויו אל ספרי ההיסטוריה
לא ממש הבנתי את חשיבות העשיה, והאיש הצעיר והבועט שהייתי לא ממש התרגש .
שנים חלפו , ירושלים איבדה את מקומה המוביל באמנות, ואני, התפתחתי כצלם תעשיה, בעל גישה יחודיות ויצירתית, ועבודותי המסחריות הוצגו בארץ ובעולם.
הדיגיטציה בשדות היצירה שלי שינתה את התנהלותו של עולמי המקצועי.
על ציר הזמן, השתנו הדברים.
גם חיי האישיים עברו טלטלה ומהפך .
בשנים האחרונות, במסגרת שינוי נתיב, אני עוסק ביישום הידע והניסיון הרב שצברתי כצלם יוצר ומעצב אל תחומי האמנות הפלסטית ,
בארכיון הפילם שלי פגשתי את הנגטיבים הישנים של פרוייקט בית האמנים, והבנתי לראשונה את עצמתם של הפורטרטים שצילמתי אינטואיטיבית לפני ארבעים וחמש שנים.
מרביתם של האנשים אינו עימנו יותר , והיוצרים הצעירים של אותם ימים הם וותיקי השבט היום…
למעשה, גם אופיו והתנהלותו של האמן העכשיווי שונים במהות, , לפנינו,אם כך, הצצה אל ההיסטוריה של האמנות הישראלית כאשר שכנה בירושלים…
אני, מביט בתמונות, באנשים , ומבין, מתוך פרספקטיבת חיי, את משמעותו של המפגש האישי שלי עימם .
קיבלתי, מכל אחד מהם, טיפה קטנה של מהות בגרותי.
-
הדרך לאן?: ליזה זברסקי
אוצרת: אינה ארואטי -
רקמה אורגנית: דניאל מנו-בלה ואמנים.ות
אוצר: אילן מויאל -
לתרגם חושך לשפת סימני האור: קבוצתית
אוצרת: דליה דנון -
יומן: תמיר שפר, איילת שפר
אוצר: אריה ברקוביץ -
כעומק השלג: שרית לילה האס
אוצר: אריה ברקוביץ -
איש אדום: השי רוטמנש
אוצרת: דינה יקרסון -
בין פנים לחוץ – מסעה של אנסטסיה: אנסטסיה בן יעקב
אוצר: אפי וישניצקי - לוי , אריה ברקוביץ -
אנאמורפוזה: מהסופלהתחלה: ג'וזיאן ונונו
אוצרת: רבקה בקלש -
סביבה ביתית: אבי עזרא