תערוכות

הציורים בתערוכה מבוססים על תצלומים של ילדיי בסביבתם הביתית ובמגרש המשחקים. באמצעות כתמי צבע צבעוניים וחזקים וצורות גיאומטריות מהוקצעות המשרות תחושת עליצות ושמחה, תוך תיאור פסטורלי לכאורה, ניסיתי להעביר שלל סיטואציות רגשיות מורכבות ולשכך חרדה יומיומית של אם צעירה.
בהנכחת הסיטואציה על הבד, ביצירת הציור באמצעות סכיני ציירים ובאמצעות פירוק צורני של הקומפוזיציה, ביקשתי להשקיט את עולמי הפנימי ולהתמודד עם הפחד ההורי מהלא נודע. הצילומים עליהם מבוססים הציורים צולמו בתקופת הקורונה, בין סגרים לבידודים, כאשר הבית הפך למרחב כלוא, ללא תנועה.
מבחינתי התנועה היא ערך בגלל השפעתה הגדולה על ההתפתחות הפיזיולוגית ועל הצרכים הרגשיים הקשורים לבטחון, שייכות, זהות, הערכה ומימוש עצמי.
השלד והשרירים תלויים זה בזה. כל מרכיב בפני עצמו הוא חסר ערך. כשהם פועלים יחד, נוצרת התנועה.
את התנועה הזו חקרתי, נותנת לה ביטוי בצבעוניות, במנחי הגוף, בחיתוכים ובאלכסונים.
תערוכה זו קיבלה תפנית נוספת בעקבות המלחמה ב 7.10.2023 ובנוסף לציורים הצבעוניים, התחלתי לצייר ולעבד גני שעשועים ללא ילדים, שאיבדו את צבעוניותם ונותרו כשלד, מיותמים.