הגן של ליאו קונטיני: ליאו קונטיני
תערוכה זאת באוצרות בתו הצעירה, חוה, היא מחווה ישראלית קטנה לתערוכת רטרוספקטיבה גדולה של הצייר ליאו קונטיני שהוצגה באיטליה עד ה 4.2.24
במוזיאון הלאומי לתולדות יהודי איטליה והשואה בפרארה, עיר מוצאו , והעיר של "הגן של פינצי קונטיני" של באסאני,
חבר המשפחה ששאל את שם המשפחה ממשפחתו של לאו הי אז ב 1962.
התערוכות הקודמות של ליאו היו גדולות למדי, והוצגו בחללים הגדולים של בית האומנים מספר פעמים במהלך 50 שנות הקריירה שלו.
אך הפעם, בחרתי להציג מתוך האוסף הגדול והאקלקטי של ציוריו, עבודות שמתקשרות עם עולם הטבע, מקצתן בצורה מרומזת ומסתורית.
עבודות יותר פיגורטיביות ופחות "מדעיות". חלקן הגדול צויירו בשנות ה-90 ומתאפיינות בפרגמנטציה של דימויים.
קונטיני, יליד 1939, בן למשפחה יהודית שורשית באיטליה, עלה לארץ עם משפחתו ב-1967 והתיישב בתל אביב.
אף שהיה מהנדס גרעין בהכשרתו, התעניין כל חייו באמנות וצייר בתשוקה ובכישרון רב. רק בשנות ה-80,
בעידודו של הצייר נפתלי בזם, אמן נון קונפורמיסט בעצמו, שנחשף לציוריו, החליט ליאו להתמסר לציור. קונטיני היה אוטודידקט בציור.
הוא היה ספוג בתרבות האיטלקית, צלל ברוחו ובמוחו למחקר מעמיק ולימוד עצמי של הטכניקות והסגנונות של גדולי הציירים כמו לאונרדו דה ווינצ'י,
פונטורמו, פרמיר ויישם אותן בציוריו.
לצד זה, הוא לא הפסיק להיות איש מדע. ניתן לראות זאת בפרספקטיבות הלא קונבנציונאליות, בפרוק, הרכבה מחדש,
ובחיפוש ייצוג מקורי של התלת מימד כמו בציורי העיגולים השחורים, שלאחר מכן גם נחתכו בלייזר.
ב 30 השנים האחרונות, עד מותו ב-2020 ממחלת הסרטן, הוא התגורר בשכונת עג'מי ביפו, בבית שבו שכן גם האטליה שלו.
ציטוטים:
אריה ברקוביץ':
"ליאו קונטיני, הוא אחד האמנים המורכבים שפעלו בשדה האמנות הישראלית.
מבט על יצירתו מעניק חוויה של עושר יצירתי דמיון פורה ורצון לתת ביטוי ויזואלי לחוויה אישית.
"ביצירתו הענפה נע קונטיני בין מספר סיפור אישי למספר סיפור אוניברסאלי. בין מציאות ופנטזיה וחיפוש מתמיד אחר אופקים חדשים בדרך אישית ומיוחדת"
("נראה ואינו נראה" מאמר מתוך הקטלוג של התערוכה "החזרה לפרארה-עולמו של לאו קונטיני" נובמבר 2023 MEIS, פרארה איטליה. )
יעל סונינו לוי:
"בתוך ההיסטוריה הדרמטית של ישראל, נראה שקונטיני, יוצר מתוך חוויה אישית. חווית המהגר, חש לפעמים זרות וחוזר לנופים המוכרים.
בנוסף הוא עוסק כמעט באובססיביות בחומר, במגע, בצורות אניגמטיות ומטאפיזיקה, כל זאת בפרספקטיבה מנקות מגוז שהוא במרכזה"
("הפגישה שלי עם האומן" מאמר מתוך הקטלוג של התערוכה "החזרה לפרארה-עולמו של לאו קונטיני" נובמבר 2023 MEIS, פרארה איטליה. )
-
יומן: תמיר שפר, איילת שפר
אוצר: אריה ברקוביץ -
כעומק השלג: שרית לילה האס
אוצר: אריה ברקוביץ -
הדרך לאן?: ליזה זברסקי
אוצרת: אינה ארואטי -
לתרגם חושך לשפת סימני האור: קבוצתית
אוצרת: דליה דנון -
רקמה אורגנית: דניאל מנו-בלה ואמנים.ות
אוצר: אילן מויאל -
איש אדום: השי רוטמנש
אוצרת: דינה יקרסון -
בין פנים לחוץ – מסעה של אנסטסיה: אנסטסיה בן יעקב
אוצר: אפי וישניצקי - לוי , אריה ברקוביץ -
אנאמורפוזה: מהסופלהתחלה: ג'וזיאן ונונו
אוצרת: רבקה בקלש -
סביבה ביתית: אבי עזרא