תערוכות

"תרדמת התבונה מולידה מפלצות", כך קרא הצייר הספרדי פרנסיסקו גויה לסידרת ציוריו האיקוניים בהם לכאורה מופיעים דימויים של מפלצות לצד דמותו של הצייר בעודו יישן.

בפועל אין בציור מפלצות אין שדים ואין דמויות דמוניות. אלו הן דמויות נוכחות, קיימות, נמצאות ומהלכות במרחב. הן תקבלנה משמעות על פי מה שתראינה עינינו. ברצותנו יראו דמויות של פחד וברצוננו יראו דמויות מהחיים.

מתרדמת היום ומהכחשת ההווה וההוויה נולדת עלטת הלילה במרחב האורבני ומשחררת שדים ומפלצות. יחד עם יראת השקט, הבדידות, החושך, הפחד, הניכור והפשע.

עלטת הליל במרחב האורבני מציגה את האין. קירות מוצלים, ואנשים מעטים לא מזוהים. מצבים קיומיים קשים שהאסתטיקה הצילומית פוגשת בהם. דמות אחת או אחרת השרויה במרחב השותק, אישה הממתינה בשולי הרחוב, איש המחפש את יצועו. ריקנות.

כל זאת בניגוד ליום המואר של סביבה הומת-אדם הממלאת את המרחב, איש-איש לעבר מלאכתו. צילום אורבני בעלטת הלילה מייצג את המצב האנושי ההפוך.  סיפור כמעט קולנועי מבעד לתצלומים הסטטיים. רצון לגלות, לספר וגם להשתתף. דיאלוג אילם.

חשכת הקיום האורבנית חושפת את הצופה למצב אפשרי של אימה. הפחד מן הלא-נודע האורב מאחורי השקט והדממה, הסטטיות והעלטה.

אך לא כך בתצלומיו של ציון בהלול. ציון נמשך לחשוף בעבודותיו את חידת חשכת הקיום בנישה האורבנית. הוא מציג את המציאות האניגמטית הזאת באמצעות מבט אסתטי תוך רצון להפיג את הנסתר המנוכר והדמוני. בתצלומיו של ציון יש מבט רגיש, משתתף ואוהד על החיים האורבניים כפי שהם ביום יום, וכך הם גם בלילה.

ציון בהלול מנהל בעבודותיו דיאלוג משתתף עם ההתרחשות העירונית, עם רגעים בחיי העיר והרגשות הפועמים בה, תוך שהוא נע בין מרקמיה השונים.

ד"ר יגאל ורדי – 2019