תערוכות

בתקופה כה סוערת מחפשת ליזה דרך כלשהי, מבלי דעת מה תמצא בסופה…

היא משוטטת בדרך לא דרך…

ליזה יוצרת גרוטסקה ויזואלית משכנעת בצורת הביטוי שלה, ומזמינה את הצופה לחוויה סמלית, המתרוממת מעל המציאות והמיקום היומיומי – כמו מיתוס חזותי. כל יצירה מציעה תצורה ויזואלית שונה של מערכת כוכבים בחשיכה – מרמזת ומסמנת לצופה את הדרך באפילה. ההסתכלות והתהייה בנוגה הכוכבים חודרות אל נשמתה של ליזה, ועוקבות עם מלוויה בדרכה אל פנימיותה, באיתור כיווני השוטטות. תיאורי הנופים בחשיכה מאפילים על עופות הלנים בעצי גן-העדן הלבן, על צמחייה סבוכה ועטופה בירוק ועל עצים מפותלים – כל עץ אולי מסמל משקל התהיות ומשקעי רדיפת המחשבות. הירוק התמים למראה הוא כעין מבוך, האופף את היקום הסובב ונעלם לאיטו…

זוהי מסיבה של ישויות מתהוללות בטקס אלוהי, אולי הזוי, אולי חסר ורווי משמעות – אך צולל לעומק מהות שחידתה נותרה עלומה.

אינה ארואטי, אוצרת