הדרך לתל חי: גיורא שלמי
לפני 26 שנים הוקם בגן התעשייה תל-חי המוזיאון הפתוח לצילום הראשון, והיחיד מסוגו בארץ. יוזמה של התעשיין מר סטף ורטהיימר, כחלק מפרויקט גני התעשייה שהקים ברחבי הארץ.
במהלך השנים עשיתי את הדרך לתל-חי עשרות פעמים, כמבקר בתערוכות.
שתיים עשרי פעמים הצגתי תערוכות של בוגרי "המדרשה לצילום גאוגרפי" כחלק ממיזם בו נחשפו בוגרי בתי הספר הגבוהים לצילום בארץ, לראשונה במעמד מוזיאלי, מסורת אותה יזם מנהלו של המוזיאון אריה שגיא (סאצ'י) באוצרותו של הצלם אברהם אילת בראשית הדרך ושל נעמה חייקין ב 11 השנים האחרונות.
בתחילתה של שנה זאת הוחלט על סגירת המוזיאון ולשילובו כחלק מהפעילות של המוזיאון הפתוח בגן התעשייה תפן.
יום לפני סגירתו, נסעתי בגפי לתל-חי, בתחושה עמוקה של עצב ושל דחף, בלתי נשלט, להיפרד מצוות המוזיאון ולהודות על התמיכה, שיתוף הפעולה לאורך השנים ועל חוויות להם זכיתי כמבקר מתמיד.
במהלך הנסיעה החזקתי מצלמה קטנה בידי האחת ותיעדתי נקודות ציון בדרך אותה עשיתי פעמים רבות.
קיר זה הינו מחווה, קטנה, לצוות יקר של המוזיאון לצילום, בו הרגשתי כבן בית.
גיורא שלמי
-
יומן: תמיר שפר, איילת שפר
אוצר: אריה ברקוביץ -
רקמה אורגנית: דניאל מנו-בלה ואמנים.ות
אוצר: אילן מויאל -
לתרגם חושך לשפת סימני האור: קבוצתית
אוצרת: דליה דנון -
הדרך לאן?: ליזה זברסקי
אוצרת: אינה ארואטי -
כעומק השלג: שרית לילה האס
אוצר: אריה ברקוביץ -
איש אדום: השי רוטמנש
אוצרת: דינה יקרסון -
בין פנים לחוץ – מסעה של אנסטסיה: אנסטסיה בן יעקב
אוצר: אפי וישניצקי - לוי , אריה ברקוביץ -
אנאמורפוזה: מהסופלהתחלה: ג'וזיאן ונונו
אוצרת: רבקה בקלש -
סביבה ביתית: אבי עזרא