תערוכות

המסע הצילומי שערכו דני וטלי, לחוד וביחד, תחילתו בהגדרה ממוקדת: דני ביקש להתבונן ביחסי אימהות ובנותיהן וטלי ביקשה לחקור מערכות יחסים בין אבות לבנים.

צולמו עשרות משפחות מכל רחבי הארץ, מדתות שונות, מסוגי ישובים ורקעים תרבותיים שונים. נולדה התבוננות מרובדת ועשירה על האנשים החיים בארץ הזו. מתוך התהליך נבטו דברים אחרים ונוספים. למעשה, הפרויקט המשותף הזה מצליח לגעת בשאלות מהותיות וכבדות משקל המעצבות את החברה הישראלית: ביניהן למשל מקומו וחשיבותו של התא המשפחתי והיותו אבן היסוד של 'הישראליות', או למשל ביטויים מגוונים של גבריות ישראלית. לעיתים, מבטם הצילומי חושף מתחים חבויים, שפת גוף מנוכרת ופרימה של האידיליה המדומיינת. לעיתים דווקא מתגלה צורך עז בחום ובאינטימיות, ואפשרות חדשה נולדת.

דני וטלי הם בני זוג בחיים. כל אחד מהם עסק בנפרד, במשך שנים ספורות, בפרויקט המחקר הצילומי שלו.  עם זאת, לעיתים קרובות הם נכחו זה בעשייתה של זו. מתוך החיבור האישי ביניהם ועיסוק בתחומים משיקים, נולד הרעיון לצאת בתערוכה משותפת.

ליווי אוצרותי: דפנה איכילוב