היא, אהבה פרחים: מירי שטראוס טללים
"הפרחים שלי מדיפים צחנת רקב, וקישוטי הזהב שותתים דם בלי הפוגה".
כבמעשה רקמה עמלני נשזרים זה בזה צמחים עם צורות אמורפיות מזדמנות לכדי סבך מונוכרומטי מתפתל הזרוע כתמי צבע בודדים. המראה הפתייני הלוכד את העין מתברר עד מהרה כזירה חמקמקה שנבראה מתוך התחושות הטרום-מחשבתיות שבמעמקי הנפש. תפרחות קסומות מתגלות כבולענים טורפים, עלי כותרת מזהיבים מתבררים כדהויים, ועלעלים שנחרצו בעץ אינם אלא חיצים שלוחים ותוקפנים בחלל הציור. דימויי הפרחים בעבודותיה של מירי שטראוס טללים, המצליבים בין יופיו של הטבע לבין טבעו הכמוס של הגוף הנשי, מעלים על הדעת תקדימים של תקריבי פרחים ששימשו ביצירתן של אמניות להבעה של עולם פנימי, רב-שכבתי, אינטימי ומושתק. לדוגמה, ציורי הפרחים של ג'ורגיה א'וקיף, תצלומי הפרחים של אמוז'ן קאנינגהם, העבודה המפורסמת Dinner Party The של ג'ודי שיקאגו ואמניות רבות אחרות שקצרה היריעה מלפרטן; בכולן מוטיב הפרח הוא מרכיב חשוב בכינונה של שפה חזותית נשית.
ראשיתו של תהליך העבודה בבחירת מצע העץ הלבוד ובחינת ה"מפה הטופוגרפית" הטבועה בו, המהווה מפתח להמשך הפעולה האמנותית. שטראוס טללים מקשיבה למשטח. היא מחליקה בעיפרון ובפחם על המצע כשהיא בוראת את הפרחים המרוקנים מצבעוניותם, חולפת על פניו פעם אחר פעם, עד שנוצרת שכבה דקיקה ואוורירית שבין נוכחות להיעלמות. בשעת הציור היא מאתרת את העיניים והתצורות האורגניות המוטבעות בעץ, ובהתערבות מינימלית רותמת אותן למערך היצירה כשותפות להתרחשויות הדרמטיות המתחוללות בה. לעיתים היא צורבת את מצע העץ ומסמנת את המקום והרגע כנוכחות מכאיבה שאינה ניתנת למחיקה.
רצף הפעולות שנוצר בתהליך הציור מאפשר מפגשים עם האובייקטים הטרום-מילוליים, המנסחים את השפה האמנותית. רגע ההתחלה ביצירתה של שטראוס טללים לעולם צופן את אי-הידיעה בנוגע לסיומה, ולפיכך מתאפשרת בעבודות הכלה של ניגודים, סתירות פנימיות ומאבקים נסתרים.
האומץ לגעת בקצוות בשילוב האינסטינקט הבסיסי להישמר מלגלוש מעבר להם מאפשר את קיומו של מרחב סִפּי עדין של יופי המעורב בהכרה באובדן, המיטלטל בין שלהי פריחה לראשית קמילה, בין הארה לקדרות. שעת בין ערביים שארוס וטנטוס מרקדים בה ללא הרף.
רותי חינסקי אמיתי, אוצרת
-
שיח גלריה בתערוכתה של מיכל ליוטאר גבריאלוב . יום שבת 28.9תשעה 12.00
-
אביגדור סטימצקי והרולד רובין
אוצר: אריה ברקוביץ -
זמן איכות: ארנה אדם
אוצר: אריה ברקוביץ -
תפרים: נילי פישר
אוצרת: נועה בן נון מלמד -
אבן חול: רונה פרלמן
אוצר: יונתן הירשפלד -
אוּם סוּבְיָאן (אם כל השדות): אורית אקטע, אופיר אקטע, רז אקטע
אוצרת: עופרה סרי -
נוף כפירה: אבי סבג-שרביט
אוצר: אריה ברקוביץ -
דהממה DHAMMA: איתמר ניומן
אוצר: אריה ברקוביץ -
כך אני מתקרבת אליהן: מיכל ליטואר גבריאלוב
אוצרת: דנאלה גרדוש- סנטו