היה , הווה וישאר: הרולד רובין
הרולד רובין, הוא אחד היוצרים המורכבים והמעניינים בישראל.יצירתו עוסקת במהות החיים.כאמן טוטאלי, הוא מחובר בכל נימיו לעשייה האמנותית, כאדריכל, מוסיקאי וצייר.
דרך חיבור בין ניגודים,(גם כדמות צנועה, עדינה ורגישה, שרוח סערה פורצת מתוכו), הוא יונק את השראתו האמנותית,בתחום הציור, ממסורת ציירי הרנסנס כמו גם מהסוריאליזם הריאליסטי והאקספרסיוניזם ההבעתי. בוירטואוזיות רישומית ויכולת הבעה ריאליסטית, הוא מצליח לפתח שפה אישית מזוהה רוויה דימויים אקספרסיביים שכופים עצמם על הצופה ומאלצים אותו לתת עליהם את הדעת.
הציורים והרישומים של הרולד רובין רבי משמעות ואווירה לא שקטה הטורדת את מנוחתם של הצופים בה. היד הבוטחת משדרת עוצמה ושליטה במדיום הציורי הפיגורטיבי. יחד עם זה, אין לראות בעבודותיו רצון של האמן לצייר אובייקט הדומה בתכלית למציאות, או ניסיון לחזור לסגנון הנטורליסטי, אלא שימוש בריאליזם על מנת ללכוד את הצופה התמים ולהוליך אותו במסע סוער ובועט במוסכמות ממסדיות
.
דרך דימויים של אנשים ונשים, חלקם מזוהים וחלקם לא, ציוריו רחוקים מציורי דיוקן מסורתיים: מודל היושב מול הצייר שיתווה את קווי גופו במדויק. וגם אם הסיטואציה דומה, הרי הוא משנה את צורתם ואת תווי הפנים של מושאי הציור שלו ויוצר מהם חזיונות משתנים, מראות של אימה, תוקפנות ומיניות, סצנות תיאטראליות שכמו נלקחו ממחזות סוריאליסטיים שכולם מחאה,כאב אהבה ודחייה.
לרוב, הדמויות של הרולד רובין לכודות במאבק אינסופי. לעיתים הוא נאחז בדימוי אחד שעל פיו הוא יוצר סדרת וריאציות מגוונת ועשירה.
ניתן לומר, כי יצירתו הרחבה של הרולד רובין פורטת על הנימים הרגישים ביותר של החברה האנושית.הוא מצליח לכפות עלינו הזדהות עם הדמויות והסצנות הבוטות אותן הוא מעלה על הבדים והניירות, למרות רצוננו. בשפה אישית ייחודית, רצופה בדימויים יצריים,מצליח הרולד רובין להביע את המהות האנושית והמודעות לאימת הקיום העכשווית.
אריה ברקוביץ
-
הפרח בגני: תרצה ולנטיין
אוצר: אריה ברקוביץ ואיריס אלחנני -
במקום בו נפער ונגלה הריק: רוני ראובן
אוצרת: דליה דנון -
זהב לכול: יאנה סטופ
אוצרת: נטע לנצמן מכנס -
חיה בדיו ושדה צבע: דורית ספיר
אוצרת: אירית לוין, ד"ר דורית קדר -
בטון – התו השקט: חיים טל
אוצר: אריה ברקוביץ -
מחווה לאספן: דנה בראון
אוצר: דורון פולק -
מאותגר מערכות: יואב בן דב
אוצר: אריה ברקוביץ -
שיר בן יונה , 40 שנה למותה של יונה וולך: שלומי בן יקר
אוצר: דורון פולק -
נסטור: ירמי הופמן