תערוכות

"מהיכן אני, אני מילדותי כמו מארץ מולדת" אנטואן דה סנט-אכזופרי, 'הנסיך הקטן'

כשהיה ראובן שצן בן תשע, התחילו להיעלם ביצים מהמקרר. להוריו התברר, כי רודי  (ראובן), שמע שהתרנגולת של השכנה הפסיקה להטיל ביצים ובניסיונו לתקן את המצב, לקח ביצים מהמקרר של הוריו והכניסם ללול התרנגולות.  מאוחר יותר הוריו הבינו ש"תיקון עולם" זה היה מעשה של יצירתיות אומנותית.

ראובן שצן, (רודי) יליד 1970, אמן אוטודידקט ואוטיסט, נולד בריגה, לטביה ובילדותו עלה עם הוריו ארצה. אביו הוא מדען ואימו אמנית. ראובן החל לצייר בגיל צעיר מאד ובמהלך שנות לימודיו בבית הספר, הדגישו מוריו את המחוננות שלו בציור ומהר מאד הבינו שאין צורך ללמדו. רודי, המציא בעצמו את טכניקות הציור שלו ;יצירה וציור הם עבורו אמצעי תקשורת חשובים, זוהי שפתו ודרכו לתקשר עם הוריו, עם העולם המסקרן אותו וכל הסובבים אותו.
עבודותיו של רודי משתייכות בהגדרתן לאמנות אאוטסיידרית. בדרך כלל לאמנים המוגדרים אאוטסיידרים, סגנון אחד, אותו הם מציירים באינטנסיביות לאורך כל חייהם. מה שמייחד את הציור של רודי, הוא מגוון הסגנונות והנושאים אותם הוא מצייר ואשר עברו אבולוציה לאורך השנים. מתיאור פיגורטיבי של עולם הטבע והחי, אשר מחובר לארכיטיפים אוניברסליים  קולקטיביים בתרבויות רבות, לייצוג של עולם מיתולוגי קוסמולוגי בעל משמעויות פרטיות ואוניברסאליות, עבור לציורים העוסקים באורבניות, כלי תחבורה, חגי ישראל. ובשנים האחרונות לציורים אבסטרקטיים, צבעוניים וסוערים מאד. ציוריו עשירים בצבעוניות עזה ואקספרסיביות והוא אוהב לצייר בחומרים שונים כגון אקריליק, פסטל, עפרונות  ועוד.

ביצירתו, כך נדמה, מנסה רודי להבין את סדרי העולם, למצוא בהם חוקיות על פי ראייתו. רודי ער לעולם סביבו ומבטא את העניין שלו בעולם, כחוקר, המנסה באמצעות אומנותו לתעד ואף להבין את מהות הזמן. ברבים מתוך אלפי מציוריו הוא מציין את התאריך (לרוב הוא מוסיף תיארוך של היצירה כשהוא משתמש בלוח השנה היהודי (והגאורגיאני) ואת השעה באופן בולט על מצע הציור כמו רצה להנציח את הזמן ביצירה ואת היצירה בזמן. רודי גם חותם את שמו בפונטיקה שתופסת חלק ביצירה עצמה. מערכת השפה חזותית והטקסטואלית שלו, מייצגות מעין כתב נפש. קיים בו הדחף לכתוב מבלי לכתוב, הדחף לתעד ולאחוז בזמן, לייצג אותו ולהסבירו.

כבר  בעבודות הילדות  של רודי, שרק חלק קטן מהן נבחר לתערוכה, הייתה נטייה לאיכויות סימבוליות הנוגעות בארכיטיפים מוכרים של בעלי חיים כציפרים ונחשים ואיתני הטבע. בעשרות ציורים שהגדיש רודי לבעלי חיים מעניין לראות כי מקפיד לצייר תמיד בזוגות את החיות האהובות עליו.  כך למשל בסדרות ה'ציפורים', ה'חתולים',  ה'אריות', ה׳כלבים׳,  וה'נחשים'.
בעולם שרודי מצייר הדמיון חובר למציאות ומייצר עולמות מורכבים המתבססים על התבוננות במציאות סביבתו הקרובה, בטבע, בנופים אורבניים ובעלי חיים ועוד. הציורים הפיגורטיביים ששבו את ליבנו, מהווים חלק ניכר מתוך התערוכה בבית האמנים בתל אביב. נשאבנו אל אותו ייחוד ביצירתו, הנובע מהחירות האניגמאטית שלו, היוצרת עולמות אינטנסיביים, קולוריסטים מרהיבים, אקספרסיביים ואוטונומיים, בעלי אסתטיקה מובחנת,  וכמו מודעת לעצמה, אינטואיטיבית.
רוח הביטוי האמנותי, הנובע מתוך רגש ופרץ בלתי נשלט של יצירה, קיבלה הכרה היסטורית בתחילת המאה העשרים,  בה התרבות המערבית פתחה דלתה ליצירות מתרבויות מאפריקה, אמנות נאיבית  ולאמנות אנשי שוליים, זאת במקביל להיפתחותה של החברה המערבית לתורת הלא-מודע, שפרויד פיתח.
לאחר  מלחמת העולם השנייה, קרא האמן הצרפתי ז'אן דבופה לגיבוש תפישה יצירתית חדשה, לפיה יש לחתור להשתחרר מההיגיון וללכת אל שורשיה הגולמיים של עשיית האמנות. במניפסט שכתב בשנת 1947, הטביע את המושג Art Brut – אמנות הנוצרת על ידי אנשים ללא השכלה אמנותית פורמאלית ומחוץ לנורמות והקונבנציה האסטטית. המונח "Outsider Art", הוטבע ב-1972 על ידי מבקר האמנות רוג'ר קרדינל, כהרחבה למונח "ארט ברוט". והוא מתייחס ומפרש באופן רחב יותר את המושג וכולל בו גם אמנים אוטודידקטים, אמנים נאיביים שלא התמסדו מעולם. לעתים קרובות, אמנות ה "Outsider Art", מייצגים מצבים נפשיים קיצוניים, רעיונות לא קונבנציונאליים או עולמות פנטזיה מורכבים.
האמן הישראלי וחוקר התרבות המנוח מאיר אגסי, שהקדיש גיליון "סטודיו" לאמנות האאוטסיידרים ניסה להגדיר את תכונותיהם המרכזיות של האמנים האלה. בין היתר, כתב: "האמנות שלהם בולטת מייד בטמפרמנט שלהן. הן מתקיפות אותך. האימפקט התחושתי שלהן שייך לתגובה פיזיקאלית חזקה במיוחד, למשהו שנוגע במרכז העצבים שלך[1]", אגסי שהגיע לאמנות האאוטסיידרית, בגלל ההתעניינות והעיסוק שלו באמנות גם כאמן פעיל המושפע והמחפש הקשרים לאמנות שלו, ממשיך וכותב על אמנות האאוט סיידרים "אנו נמשכים להתבונן בה שוב ושוב, מוקסמים ממנה ולעיתים אף נרתעים מהכוח הסוגסטיבי שלה".

עבור התערוכה בחרנו עבודות מתוך גוף עבודות בן  (עשרות) אלפי ציורים מתקופות וסגנונות שונים של רודי שמצייר יותר מארבעים שנה, ואף כמה פסלים.
על אף המעבר לציור מופשט סוער בשנים האחרונות, רודי עדיין מקפיד מיוזמתו, לצייר סצנות של חגי ישראל במועדם ( ראש השנה, חג הפסח, סוכות, פורים ועוד) וכן אוהב הוא לבקר ולצייר בירושלים, ציורים אלו שופכים אור על המבט הרוחני של רודי ולריבוי הנושאים בהם נוגע ולעוצמה רגשית המתבטאת בעושר צורתי וסגנוני.

מראשית שנות ה 90  של המאה ה 20, החל רודי להציג בישראל וברחבי העולם.  הוא זכה ארבע פעמים ברציפות בפרס American-Israel Cultural Foundation (AICF). עבודותיו נמצאות באוספים פרטיים באוסף מוזיאון ישראל במוזיאון מרק רוטקו בלטביה.
                                                                       

[1] מגזין סטודיו, "מלון אוטופיה דיסטופיה-תחנות במסע אזור הדימדומים הפסיכוטיים האאוטסיידרים של המודרניזם" בעריכת מאיר אגסי, ינואר 1998