תערוכות

במבט ראשון על הציור המונומנטלי "הכחול הגדול", המתנוסס במרכז התערוכה, נראית סצנה פשוטה ויומיומית מעל גלי הים התיכון, אך במבט נוסף מתברר כי מתוארת בו התרחשות דרמטית מאד על קנבס גדול בעל חלל פתוח ואין סופי, ללא אופק.

גלי הים מצוירים בגוון הכחול-סגול, בפיגמנט טהור ובוהק כסמל לשמחת החיים, כמו אוקיינוס מלא של תקווה, אל מול הצבע הלבן החיוור של הבד החשוף הכואב והפגיע. הדואליות בציור באה לידי ביטוי גם בציור הפיגורטיבי של הזוג התמים השט בסירה כשלפתע נחשף למציאות קשה, כאשר דמות קטנה אבודה בים טובעת, נשלטת על ידי הים הכחול הגדול וברקע המצילים ממהרים להצילה מן המוות. כל זאת לעומת הים הגדול שצויר באופן כמעט מופשט, במשיכות מכחול חופשיות בקונטרסטים חדים בין הבהיר לכהה.

כוחו החזק הדרמטי והמאיים של הים מתעצם בציור המונוכרומטי בשל הצבע האחד השולט בו, ובשימוש במשיכות מכחול מהירות וגסות, הנראות לעיתים כרישום בדיו ולעיתים אף כצבעי מים. כולם ביחד יוצרים משמעות והבנה של עולם בוגדני ואבסורדי בו שולטים כוחות נסתרים המנהלים את העולם. עבור האמנית הציור הוא ניסיון חזותי לשמר זיכרון פנימי של חברה אהובה שנקטפה בטרם עת, מעין מסמך אנושי של החיים אל מול המוות.