תערוכות

"הנערות כולן קלות רגליים
כצביות שבהרים
כולן קלות רגליים
והנערים כצבי"
)תרצה אתר, הנערות קלות הרגליים(
שנים רבות מפרידות בין עבודותיה המוקדמות של דבורה ירון ובין עבודותיה החדשות, המוצגות
בתערוכת היחיד "קורנות". אם יצירותיה הראשונות עסקו בגוף הנשי או בממלכת החי, הרי
שבסדרה "קורנות " יצרה ירון סינתזה בין נושאים והמוטיבים שבהם עסקה בעבר.
ירון עושה שימוש במדיום המסורתי של החימר כדי לברוא דיוקנאות מדומיינים של נשים במצבי
תודעה אינטימיים. ראשן של הנשים האנושיות רק למחצה מעוטר באיברי חיות או באובייקטים.
לחלקן קרניים זכריות וחייתיות. בחלק מפסליה נחשפים פחדים, כאבים וטרדות יומיות העולים
ומקיפים את פני הנשים. את הפסלים האחרים בסדרה מקדישה ירון למוזות, מקורות ההשראה
שלה, ולאיתני הטבע.
העבודות בסדרה "קורנות" רוויות במתחים ובסתירות. הנשים ההיברידיות משלבות תכונות
מנוגדות – אנושיות עם חייתיות, נשיות עם גבריות. פסלי הקיר עם הפנים הנשיות שמצחן מנביט
קרניים מתייחסים למצב הנשי המסורתי, שאותו מבקשת ירון לטלטל ולנסח מחדש. הקרניים
המאיימות כמו תוקפות את התיוג האוטומטי של הנשים כ"פנים יפות", מאותתות לצופה על
עוצמה ועל סמכות. מנגד מזכיר רצף פסלי הקיר חיות בר מפוחלצות, מזכרת ממסע צייד מוצלח,
כח שהוכנע בכח אחר.
בתהליך הנפשי-יצירתי המוביל את ירון אל הזהויות ההיברידיות ואל החקירה המגדרית, נפגש
דמיונה עם מוטיבים מעולמות הטבע, ההיסטוריה והתרבות. מצד אחד חיות, מצד שני יצירות
אמנות וסיפורים מיתולוגיים של אבות התרבות הקדמונים – מהמצרים, היוונים והרומאים ועד
לפסלי הרנסנס. מאלו היא יוצרת הכלאות במשרעת הרחבה שבין הענוג לאפל.
מתוך עדר הצביות האנושיות בולטות דמויות ייחודיות, שלהן ממירה ירון את הקרניים
באובייקטים או באיברים של בעלי חיים אחרים, ברוח מיתוסים שהיא מפתחת וחוקרת. לאחרונה
החלה לפסל סדרת פרוטומות של נשים בהשראת הפרוטומות ברנסנס, המסמלות את המוזות ואת
עונות השנה. מראשן או מכתפן בוקעים ראשי ציפורים או חיות טרף, כמו באבולוציה פנטסטית,
שמאפיינת אולי גם את האמנית עצמה