הערבה הבוכייה: אורית גולדמן
"אני מחטטת בצלקות ומייצרת שיח חדש ביני לבין עצמי".
על פורמטים גדולים, גולדמן מדמה את תהליך העבודה שלה על היצירות החדשות לערבה שמסתירה בין ענפיה
ומאחוריהם דברים כמו משחק מחבואים, פאראפרזה על השקרים, העלבונות, הבטחות שלא קוימו והשתקות.
גולדמן עובדת בשכבות, חלקן שקופות חלקן אטומות,
בתהליך העבודה היא מוסיפה צבע וגורעת צבע באמצעות ברזלית שמוחקת/משפשפת בעזרתה ובאותו הזמן
מכאיבה לחומר ולעצמה ותוך כדי כך חושפת את הנימים והבשר של המצע המצויר.
הקומפוזיציות שלה דינמיות עם תחושה של סערה בעצם צורת הנחת הצבע בעזרת מברשות רחבות ועבודה עם כל הגוף.
הדימויים, הנזילות ומפגשי הכתם הפיוטי מול המסה מסתתרים בחלקם ואינם נגלים לעין במבט ראשוני.
תהליך העבודה על היצירות דורש זמן. זה הזמן שנדרש לגולדמן לחקור ולבחון את עצמה דרך שכבה אחר שכבה של צבע
שמכסה כמו עור העוטף את הגוף ואחר כך היא מקלפת אותו וחושפת צורות, צבעים, קווים ושריטות תוך הבעת תחושות של כאב
אותן חושפת לצד התהוות של אופטימיות .
את החוויות השליליות היא הופכת לחוויות מכוננות ועוצמתיות.
אריה ברקוביץ
-

המקום שנצרב: ורדה ש"ץ איל
אוצרת: ורה פלפול -

בית הטיפות: אריק שלו
אוצר: אריה ברקוביץ -

ביתי: עדנה שחורי
אוצרת: רונית צור -

מחווה לגלריה גימל , ירושלים: קבוצתית
אוצר: אלי סעיד גולדבהר -

רציתי לספר לך: ירמי עדני
אוצר: יאיר שולביץ -

מעבר לגן: פארידה גולדבהר
אוצר: אריה ברקוביץ -

לאחוז ולהיאחז: יואב קוטיק
אוצרת: יעל סונינו - לוי -

קולות רפאים: ורד הקרט
אוצרת: נורית טל - טנא -

יחסים: יצחק חנית
אוצר: אריה ברקוביץ





