תערוכות

סדרת ציורי השמן של אביב שקד המוצגת בבית האמנים נעים בין דימויים קונקרטיים לתיאורים מופשטים, ובין נופים מזוהים עשויים ברוח אקספרסיבית  למרחבים פנטסטיים ונפשיים.

העבודות האקספרסיביות גדולות הממדים מקרינות מראות שווא בצבעוניות של היקסמות, אך גם סיטואציות מסתוריות ולא פתורות היוצרות אשליה של מקומות ואירועים שאינם מתקיימים בו-זמנית במרחב המוכר.

על גבי שכבות הצבע העזות חרוטה מעין רקמת תחרה היוצרת רשת הסוואה, כמו מבקשת להגביל את תיאורי הטבע הפראיים, למתן את היופי הפנימי העשיר – אך בו בזמן גם להיטמע בתוכו ולהפוך לחלק בלתי נפרד ממנו. החריטה האובססיבית והמאומצת שורטת ופוצעת את הבד, מוחקת ומגלה.

היא מכסה את הציור, אך יחד עם זאת חושפת שכבות קדומות שלו, כמו מבקשת באמצעות הנבירה בעבר להגיע אל מקומות לא נודעים, היוצרים שכבות בהיסטוריה האנושית, מעין זיכרון קולקטיבי.

הצבעוניות האינטואיטיבית הלקוחה מעולם פנימי משקפת תחושה עולם אחר- מציאות מדומה. דרך הציורים עולה הרצון לראות מעבר לזמן ולמקום, לקלף את הקליפות ולהגיע לסוד/תמצית היקום.

נופי הנפש המורכבים מזיכרונות ילדות מורבידיים מתאחים עם סבך רגעי הקסם ויוצרים עולם פנטסטי ואוטופי.