תערוכות

ריני מציגה ציורים שחורים בצבעי שמן; שכבות, חומר, בטקסטורות אשר מזכירות פני שטח, עור גוף, עיוורון. במבט ראשון, הציורים השחורים נראים אטומים, כבדים, מוצקים. נדרש זמן עבור הדימויים להתגלות. ככל שהעין אינה נסוגה מפני האטימות, ככל שהצופה מישיר מבט אל עבר השחור, הציורים מתרככים, ותחת השכבות השחורות מתגלים עומק רב שכבתי של צללים בהם ניתן לזהות צורות, דמויות, חללים. ציורים לעין, ציורים לגוף ציורים ללב.

הציורים של ריני הם ציורי התגלות. הם תלויי זמן. הדימויים מתגלים אך ורק מתוך משך זמן ההתבוננות, כאילו הזמן עצמו אצור בציור וההמתנה מנכיחה צללים הממתינים להתגלות. אפשר לחשוב על השחור כצבע הכהה ביותר, או כהיעדר כל צבע או אף כהשעיה של הראייה בשל חסך באור. לראייתי, השחור בעבודות בתערוכה זו אינו מייצג מצב נפשי של דכדוך או מלנכוליה כפי שרגילים לחשוב. השחור כאן נושא מהות מטאפיזית של ראשית בריאה ולא מהות של סוף או מוות.

אורי דרומר, אוצר חוקר תרבות ואמן