תערוכות

מקבץ הציורים המוצגים בבית האמנים בתל אביב מבטאים בין היתר, גל של הצפה רגשית של האמנית. על גבי יריעות קנבס גדולות ממדים
חדוה אהרוני מציירת את הים תוך התמקדות בפרטים רלוונטים כמו מצופים, גלים, עבודות פיתוח וערמות אשפה. בצבעי אקריליק ושמן ובמכחולים שונים,
חדווה יוצרת ציורים אקספרסיביים, חומריים ומאד אישיים. היא תוקפת את הבדים ביצריות מתפרצת, מעיין הצפה רגשית פיזית ומטא פיזית

"הים מעורר בי מאז ומתמיד הצפה, גלים ומערבולת של רגשות. נולדתי וגדלתי ליד הים.
הים הוא חלק מנוף חיי. הוא מזמין, מושך ומפתה אותי ברוגע מהפנט, לפעמים הוא רוגש ונסער ולפעמים מתפרץ בשצף קצף פראי, זועם ומאיים.

כשאני מהלכת השכם עם שחר על החוף, אני פוגשת את הטרקטורים שבונים והורסים, חופרים ועורמים, גורעים ומוסיפים, מנקים את שאריות יום האתמול. המרחב השלֵו והפתוח, המים הזכים המלחכים את רגליי, האוויר הצלול – כל אלה הם ה"מצופים" שלי, הם שומרים לי את הראש מעל למים בימים קודרים, מתדלקים אותי בכוחות ומאפשרים לי לצוף ולזרום עם היום אל החיים.

המצוף האדום עוצר אותי, מבקש שאתבונן בו. הוא עיקש. נטוע היטב בחוף, נאחז בציפורניו בחול, מסרב להיסחף אל המערבולות, משתכשך כה וכה ומשתעשע במי
האפסיים בחברת המצופים הצהובים הקטנים. סדקים נפערים בו עם הזמן. האצות שמתרבדות על החבלים שלו מספרות את עברו, לפעמים הן אף מכבידות על תנועתו.
ואף על פי כן – נוע ינוע.

חדוה אהרוני

צילום חלל: אלה אורגד