תערוכות

בסדרת העבודות שמוצגת בבית האמנים בתל אביב, יוליה סגל מספרת סיפורים אישיים בתל מימד והצבות פיסוליות בחלל הגלריה.
יוליה היא פסלת רב מימדית. מצד אחד היא יוצרת תבליטים צמודי קיר בהם היא יוצרת תמונות יצוקות בברונזה בהן לרוב נפתח צוהר אל אופק עשוי בפרספקטיבה חד מגוזית. דלת, חלון או צדודית של דמות אנושית פוצעים את המתכת הגושית אל המרחב האינסופי. מצד שני פסלים תלת מימדיים יצוקים בברונזה או בטון שמתארים סיטואציות יומיומיות שקפאו בזמן . מזיכרונות ילדות של כסא ובובה עד לקולב עם מעיל וכיסא גלגלים.
הסיפורים שנובעים מתוך התבוננות במקבץ עבודותיה הם אמנם אישיים אבל באותו הזמן מדברים אוניברסלית אל כל אדם ואדם. היותה מהגרת מרוסיה, מתרבות אחת לשניה , הגעגועים לעולם שאבד יחד עם זה התקווה לעתיד טוב באים לידי ביטוי במרבית היצירות שלה. יוליה מספרת סיפורים אנושיים , היא מקפיאה רגעים שמביעים עולם רווי נוסטלגיה אל זמנים אחרים כמו גם רוח אנושית אוניברסלית. ברוב התבליטים יש אופק, יש תקווה וכל אדם אצלה משאיר סימן אחריו .יוליה מנציחה חברים ומשפחה כדמויות פרטיות אבל גם כלל אנושיות. העבודות בדרך כלל מינימליסטיות. דמות נעלמת באופק, אם ובתה, חלון או דלת שנפתחת , קולב עם מעיל תלוי עליו או זוג מפטפט על ספסל. למרות צימצום הדימויים הפן הרגשי הוא רחב ומעורר הזדהות.