תערוכות

המיצב שמציג צ'נ'צל בנגה בבית האמנים בתל אביב מושפע מהתרבות ההודית בה האמן התחנך וחש אליה שייכות, למרות שנותיו הרבות בארץ.

כמהגר בתחושתו, שחי בין עולמות תרבותיים, נשוי לישראלית ובנותיו צבריות, ומנגד, זר תרבותית, צ'נצ'ל מרבה להציג מיצגים, מייצבים וציורים שמשקפים דואליות זו. בתערוכה הנוכחית הוא מציף את חלל התערוכה בצבע צהוב, שלדבריו לצד המשמעות הטקסית בתרבות ההודית מסמל פריחה, אור וקדושה. הצהוב מהווה גם נקודת הארה ומיקוד לזר ולמהגר. הצבע הצהוב בולט חריג וניתן לזיהוי, בדומה לטלאי הצהוב בגרמניה וכך, לדברי צ'נצ'ל, הוא חווה את תחושת המהגר הזר שלא יכול להפוך לחלק מהסביבה בה הוא חי אלא חווה זרות תמידית, בולט בסביבה ומואר בזרקור, שלא מאפשר לו להימלט מזרותו.

הציור שיוצג בתערוכה מורכב מאלמנטים המתכתבים עם הגרניקה של פיקאסו. הסוסים הזועקים, בציור המפורסם, לחופש ושחרור מהגורל המר שנכפה עליהם הופכים אצל צ'נצ'ל לצעקת המהגר הזר שהופך באחת לחלש וחסר הגנה.

אריה ברקוביץ אוצר התערוכה