תערוכות

חֲזָזִית (Lichen) – אורגניזם סימביוטי המורכב מהתחברות של אצות מיקרוסקופיות
(ממלכת הצומח או החיידקים) אל פטרייה סיבית.
צורת החזזית נקבעת על פי צורת הפטרייה.

כשהיא עוטפת סלע או גזע עץ, נראית החזזית  כמו חלק מפני השטח שלהם, כמו כתם חום-ירקרק, ואיש אינו מייחס לה חשיבות.
ההתבוננות של האמן המתפעל ממנה ורואה בה תוצאה של שיתוף פעולה מדהים, גואלת אותה מאלמוניותה.

מכיוון שהחזזית היא החי העמיד ביותר על פני כדור הארץ (ביבשה) האמן מתייחס אליה כאל דבר מקודש.
על פי הפילוסוף מירצֶ'ה אֶליאַדֶה לכל מקום מקודש, עיר, טקס  –  יש ארכיטיפ שמיימי.
כמו ירושלים של מטה וירושלים של מעלה.

האמן מחפש את הארכיטיפ השמיימי של החזזית הארצית.
מכאן – חזזיות של מעלה.
בתהליך העבודה הוא מתרגם את המיבנה הטבעי של החזזית למיבנה ארכיטקטוני.
אם להשתמש במונחים של אֶליאדֶה, הוא מעביר את החזזית מעולם הכאוס אל העולם המובנה, ובכך חושף את קדושתה.

הציורים בתערוכה עוקבים אחרי שלבי היווצרות החזזית בטבע, וחשיפת הארכיטיפ השמיימי.
החל מהאצה המתיישבת על הסלע, שמונת הנבָגים המגיעים אחריה ושולחים שורשונים, נאחזים באצה וצומחים להיות פטרייה,
וזאת מתרחבת מהמרכז כלפי חוץ.
כל ציור הוא וריאציה שונה על אותה הנוסחה.

אוצרת התערוכה: רחל שליטא