תערוכות

במיצב "חלומות קלועים" של האמנית אסתי לוי מופיעים נציגים משלל תערוכות העבר שלה. חלקם שבו והתכנסו מבלי שממד הזמן ניכר בהם, ואילו אחרים פשטו צורה והולבשו בכסות חדשה. אסתי, אשר מתמודדת עם פרקינסון, התמידה במעשה היצירה בימי הקורונה, וגם כאשר חיי המעשה וחיי התרבות נכלאו במסגרות הבידוד והסגר – ידיה לא פסקו מליצור. את ידה הרועדת – היא היד המציירת, הגוזרת, האורגת והקולעת – היא מכנה "היד המזמרת".
דימוי האישה העסיק את אסתי בכל המיצבים שיצרה, ובהם התייחסה למעמד האישה ומקומה בחברה. שמלת הכלה, הניצבת במרכז המיצב – שולטת בעולם המקיף אותה. העיסוק הממושך בנושא זה מהווה הקדשה לסיפור משפחתי ואישי: סבתה של אסתי הוכרחה להינשא לגיסה – בעלה של אחותה שנפטרה – וללבוש בחתונתה את אותה שמלת כלולות, ועם אותה הנדוניה.
בעוז רוחה ותשוקתה ליצירה, לאמנות ולחיים, יצרה אסתי את התערוכה.

יהודית שפלן