כאן גרתי: סימה זיידמן
חיפה היא עיר הולדתי ובה חייתי עד גיל 26. עזבתי אותה לטובת העיר הגדולה תל אביב לפני שנים רבות. בשנים האחרונות שבתי אליה כמה פעמים בשנה. תחילה חשתי כתיירת בעיר שכבר אינה מקום מגוריי, שוטטתי ללא מטרה לאיטי ובמתינות חיפאית (אולי בגלל העליות…) ולעיתים צילמתי. במהלך הטיולים צפו ועלו זיכרונות, חוויות ילדות והתבגרות. המסע הפך גם למסע בזמן.
נסעתי לחיפה ברכבת, לתחנה בעיר התחתית, סמוך למקום שבו עבד אבי במשך שנים רבות. המסע שלי החל בשיטוט בעיר התחתית של חיפה, שהיא ערש ההתפתחות ההיסטורית של העיר ובה נמצאות השכונות שבהן גרתי. חקרתי ונחשפתי לרבדים היסטוריים ותרבותיים שאת חלקם לא הכרתי, כולל סיפור הקמת ותכנון בית האבן שבו גדלתי במושבה הגרמנית.
התצלומים בתערוכה הם מהשכונות בהן גרתי, ומשקפים את אהבתי לחיפה, ואת געגועיי לעיר היפה והמרתקת שהייתה.
-
הדרך לאן?: ליזה זברסקי
אוצרת: אינה ארואטי -
רקמה אורגנית: דניאל מנו-בלה ואמנים.ות
אוצר: אילן מויאל -
לתרגם חושך לשפת סימני האור: קבוצתית
אוצרת: דליה דנון -
יומן: תמיר שפר, איילת שפר
אוצר: אריה ברקוביץ -
כעומק השלג: שרית לילה האס
אוצר: אריה ברקוביץ -
איש אדום: השי רוטמנש
אוצרת: דינה יקרסון -
בין פנים לחוץ – מסעה של אנסטסיה: אנסטסיה בן יעקב
אוצר: אפי וישניצקי - לוי , אריה ברקוביץ -
אנאמורפוזה: מהסופלהתחלה: ג'וזיאן ונונו
אוצרת: רבקה בקלש -
סביבה ביתית: אבי עזרא