תערוכות

קרטון כחומר גלם זמין ונגיש למגזרות גדולות ממדים, עומד בבסיס התערוכה החדשה של צביקה קנטור בבית האמנים בתל אביב.

הבחירה בחומר מאפשרת משחק ואפשרויות בדיקה מהירה ועל פניו זולה. כאן חוזר העיסוק הישן של צביקה בהדפסות מחשב ומחברים תעשייתיים ומקבל ניסוח חדש של רישום. השימוש בחומרים זולים לכאורה, קרטון, חומרי מחזור , הדפסות מחשב ומחברים תעשייתיים הפכו אצלו מדגמים למוצר הסופי, פסלים גדולים ומורכבים שממלאים חלל תצוגה. המעבר מפסלי חוצות שעשויים מחומרים עמידים כמו ברזל ויציקות, נוצר אצל צביקה בשנת הקורונה וההסתגרות בסטודיו . דרך המגזרות והרישומים הממוחשבים, צביקה מייצר בתערוכה זו עולם דימויים סוריאליסטי בהשראת עולם הקולנוע במיוחד המערבונים האמריקאים ( קאובוי, סוס, אקדח). כמו טרנטינו בסרטיו שחוזר לתקופות אלימות של הקולנוע האמריקאי והמזרח הרחוק, צביקה מייצר בהשראת המערבונים, עולם אבסורדי מלא הומור ופנטזיה, גדוש בפרטים וסמלים שמשתלבים זה בזה עד שכל אחד מהצופים יכול להשלים בדמיונו את הסיפור האישי שלו בתוך המיצב הפיסולי.

אריה ברקוביץ  אוצר התערוכה