כשהתעוררה: רעות אסימיני
בכי והדי זיכרון של בגדי הבית של בנות משפחה הספוגים ריחות בישול וניקיון, הם מחומרי העבודה של רעות אסימיני. עבודותיה הפרפורמטיביות: מיצב וידאו, מיצב פיסולי וצלחות קרמיקה, מזמנות פיסות זיכרון חווייתי המתגבשות להוויית סובייקט נשי חלופי.
הממד המשחקי הוא מרכיב מרכזי בעבודותיה ונוכח בין השאר בשימוש שהיא עושה בדמויות נשיות מתולדות האמנות. אסימיני מציעה חלופה, פרועה לעיתים, למוסכמות, דעות ותפיסות עולם שהיוו את ההקשר ליצירה המקורית, ומאפשרת קריאה אלטרנטיבית של הייצוג הנשי. החלופות אינן ייצוג סגור מובחן ואובייקטיבי, ולכן הקריאה המתבקשת של עבודותיה תהיה סובייקטיבית ובעלת גבולות גמישים. אסימיני מזמינה את הצופה לשיח לא מילולי באמצעות גירוי חושי, לעיתים בעל ממד של שעשוע, המעלה אפשרות לתהודה רגשית אצל הצופה.
רעות אסימיני:(נ. 1983) אמנית ישראלית רב תחומית, חיה ויוצרת בתל אביב. בוגרת האקדמיה לעיצוב ואמנות בצלאל תואר ראשון, ובעלת תואר MFA מHunter College בניו יורק, וכמו כן בוגרת התוכנית לציורי קיר בפילדלפיה. הציגה בתערוכות בארץ ובעולם (גרמניה, איטליה וניו יורק).
-
יומן: תמיר שפר, איילת שפר
אוצר: אריה ברקוביץ -
רקמה אורגנית: דניאל מנו-בלה ואמנים.ות
אוצר: אילן מויאל -
לתרגם חושך לשפת סימני האור: קבוצתית
אוצרת: דליה דנון -
הדרך לאן?: ליזה זברסקי
אוצרת: אינה ארואטי -
כעומק השלג: שרית לילה האס
אוצר: אריה ברקוביץ -
איש אדום: השי רוטמנש
אוצרת: דינה יקרסון -
בין פנים לחוץ – מסעה של אנסטסיה: אנסטסיה בן יעקב
אוצר: אפי וישניצקי - לוי , אריה ברקוביץ -
אנאמורפוזה: מהסופלהתחלה: ג'וזיאן ונונו
אוצרת: רבקה בקלש -
סביבה ביתית: אבי עזרא