תערוכות

'לאט, השלם נפרש', הוא מיצב קיר המשתרע על פני עשרה מטרים, לאורכו של הקיר המזרחי החיצוני של בית האמנים בתל אביב.

המיצב המורכב ממבנים קולאז'יסטים רב שכבתיים ואסמבלז'ים העשויים מחלקי עץ מונוכרומטיים, המצטלבים ומרובדים תוך שהם מאתגרים את הסדר. התצורות המופשטות מזכירות לפרקים שרידים אדריכליים או נופים מתהווים ומציעות דיאלוג בין בנייה להתפרקות   .
היצירה מנסה להעביר את תחושות הגילוי ההדרגתי של דפוסים ויחסים בתוך העיצוב הכאוטי לכאורה ומזמנת התבוננות על המתח
שבין אי-סדר והרמוניה, וחושפת נרטיב מתפתח המתנגד להבנה מיידית.

היצירה של בורנשטיין וולף, בעשורים האחרונים, מתבססת על שימוש חוזר כדרך חיים. שאריות העץ הופכות תחת ידיה למארג
גיאומטרי משובש ובו ניתן לקרוא סממנים הקשורים למקום ולתקופה בה אנו חיים. אלמנטים אדריכליים המזכירים לנו אדריכלות
מקומית, מזרח תיכונית וגם אותו גריד מודרניסטי של מגדלים, וחלקים קוביסטים המעלים על הדעת את סגנון הבנייה הבינלאומי
שיש לתל אביב הרבה שכיות חמדה ממנו.

תבליט הקיר הזה, עבור האמנית כרגע לפחות הוא עבודה בהתהוות, שאין לה סוף. וכדרכה היא מנסה להפוך את השלם לשלם יותר, כך שכל שארית עץ, מקבלת את הנוכחות הטבעית שלה במארג הפיסולי והלבירינטי המורכב.