תערוכות

בשבעה באוקטובר 2023 התעוררתי עם כל עם ישראל בשעה 06:30. הייתי אז בבאר שבע, אצל ההורים של בעלי. בשעות שלאחר מכן החלה להצטייר התמונה: מתקפת טרור עצומה, חמאס תוקפים אנשים בבתיהם.

בצהריים יצאנו, בעלי, שלומי הכלב שלנו ואני, לדרכנו הביתה, לחיפה. בדרך ראינו עמודי עשן מכל עבר. רק אנחנו נסענו צפונה. מולנו מכוניות רבות ובהן אדם אחד, כנראה מגויס מילואים. חשבתי רק על האנשים בבתים שלהם, מוקפים במחבלים, בדם, באש. מפחדים פחד מוות. "יאללה, תגיעו דרומה ותצילו אותם" אני לוחשת למילואימניקים שבאים מולי בכביש.

בערב כבר התחלתי לערוך ולתרגם סרטוני הסברה, לכל מי שביקש. אי אפשר לתאר את הדברים שראיתי שם. את הדברים שעברו האנשים שהופיעו בהם.

בשמונה באוקטובר החלה להתגבש יוזמה לתיעוד עדויות. בשמונה בערב התקיים מפגש זום. החלטנו במהלכו שהאנשים שהיו שם, אלה שההיסטוריה נכפתה עליהם, הם הכי חשובים.
חשוב לבוא להקשיב להם, לתעד את החוויה שלהם, ולשמור עליה, לדורי דורות.

כך נולד ארגון "עדות 710".

מאוחר יותר באוקטובר 2023 נסעתי לאילת לתעד עדויות. אחרי חודשיים בהם הקשבתי לכמה עשרות עדויות, הרגשתי צורך להבין טוב יותר את מה שסיפרו לי. נסעתי לעוטף עם המצלמה שלי, כדי להכיר את היישובים, או לפחות את מה שנשאר מהם.

התצלומים שבחרתי מספקים הצצה לחיים שהיו לפני, ובה בעת משקפים את ההרס השורר שם עכשיו.
לצד התצלומים, צרפתי קטעים מתוך היומן האישי שכתבתי בתקופה שבה שהיתי במלונות המפונים באילת. בין הטקסטים ישנם ציטוטים של אנשים שהיו סביבי, קטעים מתוך אינטראקציות עם העדים, וכן הגיגים ומחשבות שלי.

ליווי אוצרותי, נורית ירדן