לפתע היא הגיעה: שולמית קופף
סדרת העבודות החדשה של שולמית קופף עוסקת בדמות האישה שנרקמת לעיני הצופה בתוך ציור מופשט.
הציורים בפורמטים משתנים, בנויים מרבדים של צבע, טקסטורה וחומרים אחרים כשהציר המרכזי והחבוי בהם הוא דמות נשית . הדמויות אינן בולטות, ולפעמים קשה לזהות כפי שאומרת האמנית, "פתאום להפתעתי היא מתגלה, רחוקה מלהיות מושלמת, נאבקת לעצמאות בתוך הכאוס שמאיים לעצור אותה."
שולמית מציירת על בדים לא מתוחים על שולחן עבודה או על רצפת הסטודיו, כשהציור מתפתח בצורה אינטואיטיבית וספונטנית. היא מתחילה כל עבודה בזרימה חופשית של דיו יפני שחור. המרקם עשיר בטקסטורות אשר ניתן להבחין בהן רק כשמתקרבים, ובחלקים מהציור ובטכניקה ייחודית, היא חושפת את הבד הגולמי שהופך להיות שקוף ושאותו שולמית מדגישה על ידי תאורה אחורית, כך שנוצרת עבודה רבת ממדים.
הציורים בנויים לרוב בקומפוזיציה של ציר מרכזי. יש בהם תנועה במרחב שמזמינה את עין הצופה לשוטט בחקירה לא לינארית. וכשמגלים את הדימוי הנשי אף אפשר לדמיין את תנועת מחול הדמות על המצע הציורי. העדר נקודת עגינה חזותית מהווה סוג של מטאפורה לאופי הבלתי צפוי של החיים.
ניתן לציין שההפשטה הציורית במקבץ זה מושפעת הן מיצירותיו של מרדכי ארדון הישראלי ואף מפול קליי בהפשטה הצורנית והרוחנית שלהם.
העבודות של שולמית הן מוקפדות ודורשות התמדה וזמן ממושך של עשייה במגוון הטקסטורות ובגריעה עד לחשיפת המרקם של הבד. יש בעבודותיה אסתטיקה ויופי לצד הכאב והפציעה של החומר שמודגש על ידי הארה שמזכירה נימים ועורקים אנושיים וגם אלמנטים מן הטבע ממבט על.
הסדרה הנוכחית מהווה המשך לעבודות התלת-מימד של שולמית שהוצגו פה בעבר כאשר הקומפוזיציות הא-סימטריות נפרסות הפעם בדו-מימד לאחר שעברו טרנספורמציה של חומר , צבע, קו וטקסטורה.
אריה ברקוביץ אוצר התערוכה
-
פורטרט יתמות: שרי אופק
אוצרת: נורית ירדן -
אניחנו: חיים סוקול
אוצר: חגי שגב -
על החיים ועל המתים: חוה ראוכר
אוצרת: זיוי ברמן -
סביבות בחומר: סימה ליבסטר
אוצר: אירית לוין, דורית קדר -
צללים: פיליפ בולקיה
אוצר: איריס אלחנני, אריה ברקוביץ -
בין ירח לזאב: שי אל נירן יהלום
אוצר: אריה ברקוביץ -
פוגרום אז והיום: שמאי רן , גדעון שגיא
אוצר: אריה ברקוביץ -
אביגדור סטימצקי והרולד רובין
אוצר: אריה ברקוביץ -
אוּם סוּבְיָאן (אם כל השדות): אורית אקטע, אופיר אקטע, רז אקטע
אוצרת: עופרה סרי