תערוכות

שאריות עצים ולוחות עץ רב שכבתי שנזרקים לפח בנגריות דרום תל אביב, מהוות חומרי גלם בלתי נדלים לשולי בורנשטיין וולף, ליצירות תלת מימדיות חלקן תלויות קיר וחלקן מיצבים פיסוליים.
בתערוכה בבית האמנים בתל אביב, שולי מחברת ואת החלקים והצורות שנפלטו מהמסור של הנגרים ויוצרת תוך כדי כך מארג פנטסטי ספק נוף אורבני ספק צמחיה קוסמית.
החיבורים והצורות הסופיות נשלטים על ידי האמנית לכדי קומפוזיציות סימטריות וא- סימטריות כשכל החומרים יחד מייצרים סביבה פיסולית שנראית בתחילה אקראית אבל במבט שני יד האמנית מכוונת לאסתטיקה ואמירה חברתית.
הפסולת הנגרית ממשיכה לחיות בסטודיו של שולי והופכת לבעלת ערך בהצבות ובתבליטים שהיא מייצרת. באמירה חברתית היא מאירה את עיני הצופה שאין מרכז ושוליים. גם השוליים יכולים לקבל מקום מרכזי ולהפוך לכח אסתטי אמנותי ובעל ערך.

אריה ברקוביץ  אוצר התערוכה