תערוכות

סדרת העבודות של עפר שומרון המוצגות בבית האמנים בתל אביב, מתמקדת בתפנימים, בית, סטודיו ומרחב מחייה. יחד עם זה, עפר לא מעתיק מציאות אלא יוצר מציאות. במבט ראשון, הדימויים ומיקומם בחלל נראים מוכרים ואולי אף הגיוניים. אבל, ככל שמתרכזים ביצירות עולה השאלה מה פתאום? איך הדברים קשורים אחד לשני ובאיזו סביבה הם מתקיימים.
עפר יוצר עולם אישי שמבוסס על המוכר והנוח אותו הוא מרכיב מחדש כמעשה קוסם לכדי מצבים סוריאליסטיים. הוא דורש מהצופה להיות אקטיבי לשאול שאלות ולדמיין.
ביד בוטחת ובסגנון חופשי, אובייקטים דוגמת שולחן, מנורה או בעל חיים מרחפים במרחב הציורי. הסגנון נוטה לתמימות כשהדמיון היצירתי הופך אצלו את היומיומי לאמת שמעניקה משמעות חדשה לרגע החד פעמי.

עפר הוא צייר של צבעים עזים ומנוגדים שבעזרת סקלה צבעונית, חמה וקרה הוא מצליח להפוך משטחים גיאומטריים לעומק ומרחב. בכל ציור הוא מציב הפתעה בלתי צפויה שדורשת מהצופה מחשבה שניה ופיענוח החידות: מה פתאום חיה דמיונית בסטודיו לציור, או חתול על כן פיסול ? המציאות והדמיון משתלבים לכדי יצירה ייחודית מסקרנת ועכשווית.

הציור של עפר ממשיך את סגנון "הציור הרע" שהתפתח ב סוף שנות ה-70 בארצות הברית, ואת סגנון הנאו אקספרסיוניזם באיטליה וגרמניה כתגובה לאמנות הקונספטואלית, שבין המפורסמים באמני סגנונות אלו פרנסיסקו קלמנטה , סנדרו קיה, אנזו וקוקי ומימו פלדינו. זה ציור שבדק את גבולות הגדרת הציור תוך שימוש בהומור ושאלות על פרספקטיבה, חומר וחלל. עפר עובד ברוח הזו; הוא לא מתרפק על הדימוי בניסיון לדייק אותו אלא נשען על אפשרות המבט שהוא מעניק והתוכן הסיפורי והתרבותי שנוצר על הבד.

עפר שומרון לוקח אותנו למסע אישי, חוויה שמתחילה אצלו במציאות והופכת לסיפור דמיוני אינטואיטיבי ואוניברסלי.