תערוכות

נורית מנור עוסקת באמנות פלסטית ובכתיבה זה כמה עשורים. היא החלה את לימודי הציור עוד בנעוריה במכון אבני לאמנות בתל אביב; שניים מהמורים שהשפיעו עליה היו משה מוקדי ויחזקאל שטרייכמן.
בסטודיו שבביתה חוברות ומחברות שרכשה בנסיעותיה בעולם. בחלקן היא רושמת ומתעדת רשמים ממסעותיה; אחרות הן מעין יומנים לרעיונות אמנותיים שפיתחה. בהיותה אמנית שעסקה גם בעיצוב גרפי לצד הציור והכתיבה, יש לה קשר למילה הכתובה, לאותיות, לטיפוגרפיה שלהן ולטיב הנייר. לדבריה "האותיות והטקסטים משמשים כזרז ודוחפים קדימה את היצירה. גם אם בתום העבודה הם מכוסים לגמרי בצבע חדש, הטקסטים טבועים שם, כמו מרשרשים, מתלחששים מלמטה ומשפיעים".
עבודותיה בתערוכה "מודל – רשמים" בבית האמנים פותחות חרכי הצצה לרישומים ולציורים של מודל עירום – רישום קלאסי השגור שנים רבות בבתי ספר לאמנות, בקבוצות ובכיתות, בסטודיו במפגש אינטימי של צייר מול מודל או של כמה אמנים העובדים מול מודל כל אחד בגישתו לנושא. רישום המודל על הנייר מאפשר תרגול יד ועין, לימוד והתבוננות. לעיתים הוא נותר בוסרי; פעמים משמש סקיצה או רישום הכנה המקדים לציור – טיוטה למחשבות ותחושות שיתורגמו לקו וצבע.
המודל הנשי כמושא ראייה הניב אצל נורית מנור סדרות של עבודות עוד בעבר. לדבריה "רישום מודל הוא תמיד אתגר בשבילי, מרענן את החושים ומעורר השראה, על אחת כמה וכמה רישום מודל מהיר". בתערוכה היא מציגה שני מקבצי עבודות: באחד המוקד הוא פני המודל, האחר הוא רישומי עירום מהירים על גבי מגזין בנושא מגדר. היא עובדת על כמה סוגי נייר ורושמת באמצעות דיו, פחם, צבעי אקריליק ופסטל – חומרי יצירה שהיא נושאת איתה למפגשי הרישום.
במקבץ פני המודל הדמויות הנשיות מתועדות על נייר חום ולבן מכמה זוויות. מרביתן אינן מישירות מבט – מבטן חתום מעט, מרוחק, פונה לצד, הן אינן נותרות אנונימיות – שמן הפרטי מצוין על הנייר לצד התאריך שבו צוירו.
רישומי העירום המהירים נוצרו על גבי דפים של המגזין "ארטאפקט" (ARTEFACT) , גיליון בנושא מיניות ומגדר שרכשה באקראי בלונדון. הכיתוב, הדימויים והסמלים סיפקו לה השראה. חוברת זו בנייר משובח, במידות מחברת, הובאה אף היא למפגשי המודלים: "שלפתי אותה רק כשצדו את עיני – המשהו הפראי, הראשוני, בתנוחה ובמראה המודל… היד נעה במהירות, העבודה צמחה כמו מעצמה, רצה בין קצוות משולש – בין מראה המודל והקשרים חזותיים שהיו מודפסים בחוברת ובין התחושות שלי". בקומפוזיציות שנוצרו מונצחות הדמויות במגוון מצבים ותנוחות לצד המוטיבים והטקסטים במצע, הנגלים ונסתרים בין קווים וכתמים בצבעוניות מרצדת ובוהקת.
תנוחות המודל המשתנות בפרקי זמן קצרים קצובים, מכתיבות פעולות ציור מהירות. הסגנון מתהווה על פי קווי רישום משתנים: מינימליים, אקספרסיביים ויצריים, המנסים ללכוד מהות חמקמקה. הטכניקה והתכנים אינם נקבעים מראש אלא נבחרים אינטואיטיבית לפי הלך הרוח האישי, הדינמיקה שנוצרת במפגש עם המודל, והאווירה בסטודיו. "מזג האוויר של האנשים העובדים סביבי מוקרן כמעין חוויית־על שמטביעה במידת מה את חותמה עליי ועל העבודה."

אירית לוין, אוצרת