מי (עדיין) מפחד מהזאב הרע: קבוצתי
ההגדרה הראשונית של זאב היא כטורף מסוג כלב. זהו בעל החיים הגדול והחזק ביותר במשפחת הכלביים.
מחקרים מראים שזאבים וכלבים מודרניים הם צאצאי אוכלוסיית זאבים קדמונית שחיה לפני 00 , 20 שנה. מאז היו כמה התפצלויות
גזע, כך שנוצרו וריאנטים שונים שחלקם הובילו להופעת הזאב המודרני לסוגיו.
הזאב הוא חיה טורפת ומהירה. בניגוד לסטראוטיפ הזאב הוא חיה חברתית החיה בלהקה ולרוב אין לו עניין באכילת בני אדם.
זאבים ניזונים מפגרים ומחיות קטנות. הזאב הוא גם חיה טריטוריאלית ולכן נכרכו בדמותו לאורך ההיסטוריה עימותים עם בני
אדם שנכנסו לאזור המחייה שלו. זאבים מתעמתים גם בינם לבין עצמם, ומסוגלים לטרוף זה את זה.
יללת הזאב, פראותו, עיניו הזהובות-צהובות והלהקה המקיפה אותו, שימשו כר נרחב לאגדות עם מפחידות.
בתערוכה קיים מגוון רחב של פרשנויות לדמות הזאב לאורך ההסטוריה.
מרתק לגלות עד כמה מעסיקה דמותו של הזאב את האמנות, הספרות, הקולנוע והטלוויזיה.
הזיקות בין האדם לזאב קיימות באופן אפלולי במושג אדם זאב, סוג של פולקלור אירופאי המדבר על כך שאדם שננשך ע"י זאב,
הופך לעיתים בעצמו לאיש זאב, בתנאים מסויימים. קיימת גם מחלת הזאבת )לופוס(, שהיא מחלה אוטואימונית הנובעת מפגם במערכת החיסונית.
לאורך ההיסטוריה נקשרו מיתוסים רבים לדמות הזאב. כך למשל התאומים רמוס ורומולוס, שבבגרותם הקימו את העיר רומא,
ננטשו בלידתם וגודלו ע"י זאבה שהצילה והניקה אותם, ונתנה לרומא את סמלה כזאבה קפיטולינית כבדת עטינים.
האחים גרים ליקטו והפיצו מעשיות עם נפוצות מהפולקלור הגרמני המאיים, וכך העניקו לנו אגדות קנוניות כמו: "כיפה אדומה",
"הזאב ושבעת הגדיים" ועוד. ניתן להתווכח על התאמת המעשיות המפחידות לילדים רכים, אך ילדים בכל העולם גדלו ועדיין
גדלים עליהן.ידוע גם המשל של אזופוס הנקרא: "לצעוק זאב" ובו נידונה אזעקת השווא מפני הזאב שלא הגיע, כך שנוצרה ספק
באמינותה ומכאן הביטוי השגור: זאב זאב. כלומר תלונה שיקרית מונעת את הסיכוי לעזרה בשעת צרה ממשית.
העניין האישי שלי בזאבים נובע מהדמיון הרב בין זאב לכלב.
כלבים הם חיה יקרה וחשובה לי מילדות, וברור שגידול חיות מחמד מבטא גם את הגעגוע האנושי לטבע ולחופש.
אנו מעדיפים חיות מחמד בבית במקום לראות אותם מוצגות לראווה בגני חיות. חיות הבית והמשק הופכות לרפלקציה והרחבה של דמות האדם המגדל אותם,
לעומת הזאב שנותר פראי, חופשי וחיית טרף במהותו. יש סדרות טלויזיה העוסקות בדמות הזאב.
כך סדרת "משחקי הכס" בה לכל אציל מהצפון היה זאב נאמן שליווה אותו. גם סדרות כמו: "זאב צעיר", ו"באפי ציידת הערפדים",
המרפררות להקשרים הכמוסים בין זאבים לערפדים, אנשי זאב ושאר הכלאות מאיימות.
כלבי הזאב המוכרים לנו הם ברובם כלבי לחימה, חזקים מאד, עם מבנה גוף המשמר משהו מהמורשת הזאבית שלהם.
בתערוכה קיבצתי אוסף של אמנים המפרשים את דמות הזאב באופנים שונים. בין העבודות המוצגות בתערוכה ניתן לאתר גם
יחס חומל ומחבק לדמות הזאב הנתפסת גם היום כחידתית ומאיימת.
בעבודת המחקר והאיסוף של התערוכה, נתקלתי באמנים רבים שעסקו בדמות הזאב, במדיות שונות. זה מחזק את הוודאות
שלי בדבר העיסוק העל זמני של האדם בדמות הזאב, שהפכה לסטראוטיפ של רוע, חופש ואפלה, רק משום שמעולם לא נכנעה
לאדם, שמרה על החופש, וסירבה לניסיונות הביות שלו.
ענת גורל-רורברגר
- צילום – האמנית מורן קליגר
-
פורטרט יתמות: שרי אופק
אוצרת: נורית ירדן -
על החיים ועל המתים: חוה ראוכר
אוצרת: זיוי ברמן -
אניחנו: חיים סוקול
אוצר: חגי שגב -
צללים: פיליפ בולקיה
אוצר: איריס אלחנני, אריה ברקוביץ -
סביבות בחומר: סימה ליבסטר
אוצר: אירית לוין, דורית קדר -
בין ירח לזאב: שי אל נירן יהלום
אוצר: אריה ברקוביץ -
פוגרום אז והיום: שמאי רן , גדעון שגיא
אוצר: אריה ברקוביץ -
אביגדור סטימצקי והרולד רובין
אוצר: אריה ברקוביץ -
אוּם סוּבְיָאן (אם כל השדות): אורית אקטע, אופיר אקטע, רז אקטע
אוצרת: עופרה סרי