תערוכות

כילדה מירי שטראוס טללים הגיעה עם משפחתה לארץ וניסתה בכל אמצעי להשתלב בין ילדי המקום ולטשטש את מוצאה.
התהליך שנמשך גם בשנות נעוריה ובגרותה יצר נתק בין האמנית לשורשיה המשפחתיים ולחוויות מילדותה.
בעבודותיה לאורך שנות יצירתה הסתמן קורטוב של עצב מונוכרומטי, רובן היו במידה רבה ״הולוקוסטיות״
למרות הקפדתה שלא להשתייך במודע לקבוצת אמני ״דור שני״.

בתערוכותיה האחרונות חל שינוי ניכר בגישה ומופיעות התייחסויות וחיפוש שבילי גישה אל העבר.

התערוכה הנוכחית ״ מקהלת הילדים השתוקים״ היא תוצאה של צעד נוסף של שטראוס-טללים בכיוון זה.
אוסף  בדים "רנרים" עליהם מצוירים פני ילדים וילדות מעברה הרחוק איתם היא מפליגה למחוזות טבע תרבות ופנטזיה.
לכל דמות סיפור ורקע ייחודי מבוצע בעירוב טכניקות ובמערך גוונים משתנה.
יחדיו הם ניצבים אנכיים בפרופורציה אחידה, כמו מקהלה סוריאליסטית לספר את סיפורה.
מקרינים שחרור, חופש והנאה יחד עם דיסוננס קיומי מאיים.