תערוכות

אורנה דגני מתחקה אחר קורות חייה של אמה, שנעלמה ביום אחד ולא שבה מאז, דרך מעט הפריטים שהשאירה אחריה – תכשיטים, בגדים, צלחות קישוט מפורצלן, מפיות שסרגה ומעט תצלומים: חתונה עם האב, טיולים עם המשפחה והילדים. דרך אותם פריטי יומיום דגני בונה לאמה, שמנקודת מבטה חייה היו אפורים ועצובים, מציאות אחרת, זוהרת. היא רוקמת את סיפור חייה כמעין סטורי בורד המבוסס על המציאות אך ממריא ממנה לעולם אחר, אידילי, שבו חשקה, שמזכיר לנו סיפורי סינדרלה. בעולם צבעוני זה יש רומנטיקה – למשל סצנות רומנטיות בין האב לאם המזכירות פסלי פורצלן קיטשיים – יש בית קטן ועץ פרי לידו. פסטורליה. ובתוך זה, לאט לאט, מושתלות סצנות המייצרות הפרעה ותחושה שמשהו השתבש. מעל ומתחת לסצנות הרקומות מופיעים ציורים של פריטים: רישום של שמלת כלה, רישומי תכשיטים, אלו משמשים מעין כניסות ויציאות מהסטורי בורד ואליו, כמו זום אין שמוקדש לסצנה זו או אחרת, הבא להדגיש את חשיבותה או לייצר לה פרשנות.