תערוכות

בתערוכת היחיד השישית שלה, מאי דעאס, ילידת טירה, מביעה את חווית הקיום שלה כאישה, בת ואם בחברה שמרנית. תמות של גילוי וכיסוי, מחיקה והלבנה, מציגות דרכי התרסה, התנגדות, התגוננות והתמודדות עם המוסכמות החברתיות במרחב האישי והציבורי שבהם היא חיה. העבודות המטפוריות של דעאס הן בה בעת אישיות ולאומיות, ומגלמות את ההתמודדות עם תביעת הכניעוּת והאחידות שקהילתה דורשת מנשים, המתקיימת בתוך מערך יחסים סבוך וכוחני בין החברה הישראלית היהודית לפלסטינית, ובתוך החברה הפלסטינית עצמה.

בציורי שמן ראליסטיים-סימבוליים, דעאס מציגה דיוקן עצמי-קולקטיבי שאינו נכנע למסגרות, קלישאות ומגבלות, ונוגעת בנועזות זהירה בנושאים הנחשבים לטאבו.

דעאס מסרבת להישאר במשבצת הקורבן ומשמיעה קול צלול ומנומק. עבודותיה מזמנות מפגש עם המושתק והמודחק החברתי, הפלסטיני והישראלי גם יחד, ומציעות מרחב קיום אלטרנטיבי ואפשרות של קונפרונטציה נטולת אלימות, הבוחנת דרכי פיוס והידברות, שיתוף ודיון בנושאים שבמחלוקת.