נוף- אישה: איתן לוי
אנחנו חיים בעולם שמתאפיין באלימות.
האלימות של המגיפה, האלימות של שינוי האקלים, האלימות של תסיסה אזרחית ופוליטית, שכוללת את האלימות שבהקמת חומות. אלימות של גזענות מערכתית, אלימות משטרתית והסירוב לגנות את אלו האחראים. אני מדבר על האלימות שמכחישה זכויות שוות לקהילה הלהט"בית, לנשים, האלימות שבסירוב לקבל תוצאות של בחירות דמוקרטיות, ביטול הנחיצות של פלורליזם, שוויון ומגוון בכל.
אנו מצויים בתקופה שבני האדם החיים כאן היום אינם מעריכים יסודות של קיום הדדי שנרקמו כאן ונפרמו כאן במשך תקופות חיים ממושכות.
סדרת העבודות המוצגת בבית האמנים באה לבטא את היחס לאחר ובמיוחד לנשים בחברה .
הציורים מקומטים והופכים מדו מימד לתלת מימד כמעשה אלים בנועם הציורי כשהדמויות המצוירות חלקן גלויות חלקן נסתרות מאחורי הכפלים.
-
הדרך לאן?: ליזה זברסקי
אוצרת: אינה ארואטי -
רקמה אורגנית: דניאל מנו-בלה ואמנים.ות
אוצר: אילן מויאל -
לתרגם חושך לשפת סימני האור: קבוצתית
אוצרת: דליה דנון -
יומן: תמיר שפר, איילת שפר
אוצר: אריה ברקוביץ -
כעומק השלג: שרית לילה האס
אוצר: אריה ברקוביץ -
איש אדום: השי רוטמנש
אוצרת: דינה יקרסון -
בין פנים לחוץ – מסעה של אנסטסיה: אנסטסיה בן יעקב
אוצר: אפי וישניצקי - לוי , אריה ברקוביץ -
אנאמורפוזה: מהסופלהתחלה: ג'וזיאן ונונו
אוצרת: רבקה בקלש -
סביבה ביתית: אבי עזרא