תערוכות

ציוריו של אברהם שיף עוסקים בנוף מקומי וברובם הם תולדה של התרשמות מנופים וצמחייה אותם הוא רואה בסיוריו ברחבי הארץ.

סדרת הציורים המוצגת בבית האמנים בתל אביב מכילה עבודות בגדלים שונים, כולם בצבע שמן על בדים בסגנון פיגורטיבי הנוטה לאימפרסיוניזם.

הסדרה מחולקת לשני גופי עבודות. צמחי צבר ונופים.

בציורי הצבר יוצר האמן קומפוזיציות דינאמיות, בהן חלקי הצמח מוצגים בתקריב, עד שהעלים הבשרניים מכסים את רוב הפורמט. התקריב יורד לפרטים עד כדי קוצי הצבר ופירותיו. ציורי שיחי הצבר משרים תחושה של מקומיות ושורשיות שאותם מחפש האמן כיליד הארץ, דור שני להורים מהגרים, שורדי שואה. במקבץ ציורי הצבר ניתן לחוש את החיבור לארץ ולנוף המקומי שהצמח כה מזוהה עמו.

ברבים מציורי הנוף מודגש השביל המוביל לעומק פרספקטיבי. ציורי הנוף מהווים מעין מטאפורה לאהבת הארץ והשביל או הדרך הם כהזמנה להליכה בנופיה.

הציורים משקפים אופטימיות, יופי ורוגע.