תערוכות

בסדרת העבודות הנוכחית, ללה מיגירוב יוצאת למסע דרך עולמו של קפקא, לא כותב של ייאוש , אלא כדרמטורג של קיום אנושי מורכב, מלא הומור אפל ומבטים בלתי צפויים של אור. קפקא, שבעיני רבים נתפס כסמל של חוויה אנושית בעלת דילמות מוסריות  וניכור, מקבל כאן פרשנות חדשה – במה תיאטרלית שבה הגרוטסקה אינה סיום אלא טרנס פוזיציה , תנוה לקראת אפשרויות אחרות.

האבסורד הופך במגוון העבודות לסצנות של תקווה , חיוך מריר ומבט מפוכח ומלא חיות. לילה מנסה בציוריה לפצח את הכלוב ולא רק להתבונן בו. היא יודעת להעניק לדימויים הקפקאיים גוף תנועה וצליל- ואף אפשרות של גאולה.

בין הצלילים העבים מבצבץ גם אופק, בין הקווים והכתמים נוצרת שפה אישית שיש בה עולם של דימויים הנע בין מציאות ודמיון נוכח ונעלם. לילה משלבת בין הידע והנפש, כתמי הצבע משדרים חושניות ותאוות חיים וגם כשהצבעוניות כהה  המעידה אינה המילה האחרונה, יש נקודות אור בקצה.

אריה ברקוביץ