עדשה אקראית: שלמה ישראלי
תערוכת היחיד של האמן שלמה ישראלי מתייחסת אל מעמדו של הצלם ביחס לצופה – כמתווך/ כמוען.
ישראלי מגיב למציאות "הרגילה" (אם יש כזו) ומטביע בה את אמירתו החזותית באופן שהיא עוברת טרנספורמציה טוטלית. העיסוק בצבעוניות, במבנה ובצורה, שהם בבסיס אמנות הצילום, מתווסף או נגרע בדרך כלל לאחר הצילום עצמו.
עדשת המצלמה היא כמו פאלטת צבעים שבאמצעותה "מצייר" הצלם את סיפורו ובה בעת מציע לכל אחד מאיתנו לצייר בעצמו סיפור משלו. נוצרת דקונסטרוקציה של שדה הראיה שדרכה חוקר הצלם את סביבתו ואת אופני הנראות שלה כפי שעוצבו על ידו. התערבותו במלאכת המצלמה פותחת בפניו אפשרויות אינסופיות של ביטוי ושל אמירה אותנטית.
העדשה היא אקראית ועם זאת האקראיות שלה מקפיאה וממסגרת הבזקים רגעיים, חזיונות ואף משקפת בדיונות.
-
הפרח בגני: תרצה ולנטיין
אוצר: אריה ברקוביץ -
זהב לכול: יאנה סטופ
אוצרת: נטע לנצמן מכנס -
חיה בדיו ושדה צבע: דורית ספיר
אוצרת: אירית לוין , דורית קידר -
בטון – התו השקט: חיים טל
אוצר: אריה ברקוביץ -
מחווה לאספן: קבוצתית
אוצר: דורון פולק -
מאותגר מערכות: יואב בן דב
אוצר: אריה ברקוביץ -
שיר בן יונה , 40 שנה למותה של יונה וולך: שלומי בן יקר
אוצר: דורון פולק -
במקום בו נפער ונגלה הריק: רוני ראובן
אוצרת: דליה דנון -
נסטור: ירמי הופמן