תערוכות

עקבות בחלל הזמן // חגית קזיניץ

רצף העבודות בתערוכה 'עקבות בחלל הזמן' מבקשות להעלות שאלות ביחס ל"דרך", להזמין להתבוננות פנימית ביחס לזמן החולף, רצוף מעברים ופניות. סימני הדרך והמילים המנווטות בהם עומדים על היחס שבין השפה ומסמניה לבין מציאות מרובדת ורנדומלית. ההתרחשויות מסומנות על גבי הציורים רחבי המידה ואינן מותירות סימנים קונקרטיים או ניתנים לזיהוי. אלו הן התרחשויות שקטות, נדמות לתנועת הליכה איטית; הליכה לשם הליכה.

החיבור של פני שטח, מרקם, טופוגרפיה, מילים ואור, הופכים למהות הקיום. עבודותיה של קזיניץ מתרכזות בתמצות של מה שנראה "בחוץ" עם מה שנראה "בפנים". הן מביאות אל אור היום את מה שרואים באפלה, או כשמתבוננים פנימה. התוצאה יוצרת מעין תיאטרון צללים ותופסת התרחשות חולפת ומוכרת. האם זה הזמן שקפא? האם זהו מקום שימשיך להתקיים גם בלעדינו? האם זוהי מהות הגעגוע?

קזיניץ מציירת בשכבות, זו על גבי זו, מקומות, זמנים ודמויות במרחב. הן אינן ניתנות לזיהוי, נראות לעיתים כמערכת כתמים מופשטת, רמוזה. הן גם שייכות וגם זרות, הופכות לתוואי הנוף עצמו. התערוכה ממשיכה את עיסוקה רב השנים של האמנית במחקר שבין שפה חזותית לשפה מילולית ומכליאה בין ציור, צילום וטיפוגרפיה המעלים יחד תהיות – לאן הולכים ומאין באים? כיצד חומר מתהווה לצורה, למקום והופך זמן? זהו רגע בו נוצרת טריטוריה ייחודית ושפה המאפשרת קיום טעון על ציר ההיסטוריה והזיכרון הפרטיים והקולקטיביים שלנו.

ניר הרמט, אוצר