תערוכות

‏הצלמת התל אביבית יער (סילוי) שפטל עוקבת מזה שנים אחר מצבים התלויים על בלימה, מקשיבה לשקט המתוח, לזמן האוזל, שוזרת את השכוח והמתפורר בחוט דק לכדי מחרוזת עדינה ויוצרת צילומים שבריריים רבי יופי, בעלי אופי מיניאטורי ואינטימי.

‏שפטל בוחרת במודע להפנות עורף אל טכנולוגיות הצילום והעיבוד הדיגיטלי, ואל שפע העדשות והפילטרים שזמינים היום יותר מאי פעם. את הדימויים שלכדה בעדשתה היא לוקחת אל המעבדה. שם, בתהליך הדפסה על נייר צילום, תוך חיפוש וניסוי בלתי מתפשר, היא מוסיפה להם רבדים נוספים עד לקבלת הדיוק אותו חיפשה.

‏הפעם מקבלת הצלמת את השראתה מאלבום התמונות המשפחתי ומפריטים שנשתמרו מילדותה המוקדמת. היא מטפלת בחומרים אלה באופן אסוצייטיבי ומנסה לסמן את לב הבעירה הפנימית במורכבות הקשר שבין דימוי לזיכרון.

אלומת האור נעה בין הצילומים, כמו פולו ספוט על בימת תאטרון. ‏שפטל משחקת באובייקטים ומדגישה אותם בדרכים מגוונות – ‏באור חיצוני המדגיש פרט מתוך המכלול, ‏או באמצעות הילה שנוצרת סביבם  / ‏בוקעת מתוכם כמו כתם אש מתפשט.

"‏אֵין עָלַי בֶּגֶד בִּכְלָל, הֲרֵי זֹאת אֲנִי הַבּוֹעֶרֶת."

‏(מתוך "‏הַבֶּגֶד" ‏לדליה רביקוביץ(

*‏ מקטע מתוך תערוכה שהוצגה בקראקוב 2004